פרשת ויקהל פותחת בנושא בניית המשכן. פירושים שונים מביאים את העובדה שעם ישראל, היה במעמד ה- “הקהל”, מעמד של אחדות אדירה. התוצאה של אחדות זו הייתה עודף מוטיבציה שאיפשר את בניית המשכן, עד כדי כך שהעם המשיכו לתרום ולהביא לבניית המשכן, עד לשלב בו משה נאלץ לבקש מהעם להפסיק מלהביא.
“וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם…” (שמות לה, א).
הפעולה של הקהלת העם בפרשה, מזכירה לנו את ההקהלה של העם בפרשת "כי תישא", שגרמה לחטא העגל. שם כח המוטיבציה של ההמון פעל כנגד מצוות האלוקים.
ניתן להסיק מכך שהיחיד מתעצם כאשר הוא בא לידי ביטוי בתוך קהילה. רעיון הקהילה הוא עזרה לאחר, הקשבה ופתיחות ללא הקטנת העצמי. הקהילה היא כח אדיר. אפשר לקחת את הכח הזה למקומות שליליים אך בהחלט ניתן ורצוי לקחת את הכח הזה למקומות החיוביים.
מאז ומעולם, שאיפת האדם הייתה להשתייך לקהילה. גם בימנו, ישנם הרבה סוגים של קהילות, המסייעות ליחיד לממש מטרות גדולות, שרק בקהילה, כאשר כל אחד תורם את חלקו, ניתן להגיע אליהן.
גם בתחום ניהול הידע, קהילות הן דבר חשוב. קהילות ידע מקצועית, מסייעות לעובד היחיד כאשר הוא נתקל בקושי מסוים, ויחד – מתגברים על הקושי ומייצרים תוצאות.
היהדות כקהילה
הקהילה היהודית היא אחת הדוגמאות לקהילה אשר שומרת על האופי הייחודי שלה לאורך שנים. ישנם כמה מאפיינים מרכזיים לקהילות, ומעניין לבדוק אותם בהקשר של קהילת היהדות בכלל וקהילות אחרות שאנו מכירים. המאפיינים המרכזיים מפורטים במבנה הבא:
בקהילה היהודית יש מגוון גדול של אנשים, ומגוון זה מייצר שונות בתוך הקהילה. יחד עם זאת יש מנהגים ומסורות שהשתמרו בצורה עקבית – החל מחגים, דרך תפילות וכמובן – באופי החיים. מעבר לכך, ביהדות יש הסכמות ועקרונות מנחים רבים, החל מעשרת הדיברות ועד פרשנויות שונות של כתבי הקודש. ישנן גם חוויות משמעותיות שמחברות את אנשי הקהילה, כגון ההיסטוריה המשותפת ממעמד הר סיני ועד להיותנו עם נבחר.
משאבים – כספי תרומות וגמ”חים שונים שנאספים, במרחבים פיזיים ודיגיטליים – כאשר המרחב הפיזי המשמעותי ביותר הוא בית הכנסת אשר היה והינו מוקד להתכנסות של חברי הקהילה. פעילויות התקהלות נוספות, כגון שיח ויצירה משותפת, למידה של דף גמרא יומי, קריאה חוזרת ונשנית בכתבי הקודש ובמפרשים ועוד.
בהיבטים של שימור הידע, הרי פרשות התנ”ך, התורה הנביאים והכתובים, הם כולם מקומות לשימור של הידע והעברה שלו מדור לדור.
קיימים מספר סוגים של קהילות בעידן החדש:
קהילות פיזיות:
מאפיינים של קהילות פיזיות ניתן למצוא בצורות של חיים משותפים כקהילה כגון קיבוץ או מושב או שכונה. בהתבוננות במאפיינים המרכזיים של הקהילות נוכל בקלות לשרטט את מגוון האנשים אשר מקימים את הקיבוץ, את הסכמות המייסדים, הכללים והנורמות, וכן מסורות שבאות לידי ביטוי, בתקנות ובהגדרות של אופי החיים המשותפים של הקיבוץ, המשאבים המשותפים של הקיבוץ, המרחב הפיזי וכמובן הקהילה שמתבססת על שיח ויצירת משותפת. קהילות פיזיות יכולות להיות גם שכונה בעיר, ואז האתגר הוא במחוייבות של חברי הקהילה לקהילה ומי לוקח אחריות לטפל בנושאים שונים.
מתוך 2000 שנות היסטוריה של קהילות פיזיות, נוכל לשאול את עצמנו: מה קורה לנו בעולם הדיגיטלי? האם הקהילות שהיו פיזיות בעבר עוברות לדיגיטליות או וירטואליות? האם נשמרים אותם המאפיינים גם כאשר ערוץ התקשורת משתנה?
קהילות וירטואליות:
קהילות וירטואליות החלו להופיע עם התפתחות רשת האינטרנט וכניסת המחשבים האישיים לחיינו. הקהילות הראשונות היו חדרי שיח וירטואליים כגון IRC ועוד, ועם הזמן צמחו מאות מקומות של שיח בפורומים ואתרים שונים כגון The Marker, תפוז, וואלה ועוד..
המכנה המשותף של כל הקהילות הללו הינו התאגדות סביב נושא מסויים – נושא אשר רלוונטי לכלל קבוצת האנשים – אוכל, תחביבים, תמיכה רגשית, טיולים בעולם או כל נושא אחר שניתן לחשוב עליו.
היתרון הגדול של הקהילות הוירטואליות הוא שהן מאפשרות לקבוצת אנשים אשר מתעניינים בנושא מסויים להתאגד יחד, ולפעול יחד ללא מגבלות של זמן ומרחק. אנשים יכולים לפגוש אנשים שדומים להם, על אף שרחוקים מהם פיזית, ולהתייעץ עם עמיתים לתחום בכל נושא שהוא. ניתן לבחון את הקהילות הללו ולבדוק האם הן אימצו את המאפיינים המרכזיים של קהילות פיזיות. התשובה היא – כמובן שכן.
לצרך הדוגמה נבחר בקהילה של אנשים שאוהבים אוכל.
יש לנו מגוון של אנשים, שמקיימים ביניהם יחסים של שייכות. הם מרגישים חלק מתוך קבוצה גדולה. פעמים רבות צומחים מנהגים ומסורות – כמו פינות תוכן קבועות של “מתכון השבוע”, או “הטיפ השבועי” ולעיתים נוספות גם מסורות של מפגשים (פיזיים או דיגיטליים) בין האנשים. כתוצאה מכך, נוצרות הסכמות לגבי אופן ההתנהלות בקהילה, והמקום הדיגיטלי הוא המרחב לשיח, התייעצות, יצירה משותפת וכמובן שימור של מידע וידע.
ההבדל הגדול בין קהילות פיזיות לבין קהילות וירטואליות הוא עוצמת הקשר בין האנשים. ברמה העקרונית, המחויבות, המחוברות ותחושת השייכות בקהילות וירטואליות קטנה יותר מאשר בקהילות פיזיות, בעיקר בקשר של הזהות האישית שלנו.
קהילות היברידיות:
עם פרוץ מגיפת הקורונה, נוצרה קפיצה מאוד גדולה בכל הנושא של קהילות בכלל וקהילות היברידיות בפרט, ברגע שנלקחה מכולנו הזכות להתקבץ יחד, הבנו הרבה יותר עד כמה אנו צריכים זה את זה למען הערך העצמי שלנו. המפגש עם אנשים אחרים והיכולת לעשות דברים יחד, השפיעו באופן ישיר על תחושת הערך, המימוש והאושר של כל אחד מאיתנו. ניתן למצוא חוקרים רבים הכותבים על חשיבות של הקהילתיות לתחושת המימוש העצמי של האדם.
אז מה הן קהילות היברידיות? אנו חיים בעידן המחבר את מרחב הדיגיטלי עם המרחב הפיזי. המרחב הדיגיטלי הוא חלק מתוך המרחב הפיזי שלנו ולהפך, אלו כבר לא שני מרחבים שונים כי אם מרחבים משלימים.
לדוגמא, בקהילות פיזיות כגון קיבוץ או מושב ישנם מרחבים דיגיטליים: קבוצת ווצאפ יישובית או קבוצת פייסבוק יישובית, שהמטרה שלהן הינה להנגיש מידע לחברי הקהילה, להיות ערוץ לשיתוף, מרחב לשאילת שאלות ומציאת פתרונות בשותפות, ולהוות ערוץ אשר מחבר בין האנשים השונים והופך למרחב אשר משלים את הפעילות הפיזית.
גם קהילות שהתחילו כדיגיטליות או וירטואליות, מייצרות לעיתים חיבורים במרחב הפיזי. קהילות וירטואליות יוזמות מפגשים של חברי הקהילה בעולם הפיזי האמיתי, כדי לחזק את החיבורים בין האנשים ולייצר תחושה של אחדות הקבוצה, שותפות ועוצמה, יחד עם העברה של ידע ומידע מתוך שיח מכבד. המידה בה הקהילה היא דיגיטלית או פיזית והמשקל של כל אחד מהממדים הללו שונה מאוד בין קהילות. ישנן קהילות שפועלות בעיקר במימד הוירטואלי ונפגשות אחת לשנה, וישנן קהילות אשר נפגשות אחת לשבוע במימד הפיזי והממד הוירטואלי משלים את המימד הפיזי, מנגיש את הידע והמידע ועוד.
בארגונים רבים נוצרים היום קהילות פנים ארגוניות אשר מקדמות שיח משותף, ומחברות יחד את האנשים בפן המקצועי ו/או בפן החברתי. הערוצים הדיגיטליים הללו משלימים את המפגש הפיזי בפינת הקפה ומציעים פלטפורמה בה ניתן להתייעץ, לשאול שאלות ולקבל תשובות של מומחים במהירות, הן עבור נושאים בפן החברתי בארגון והן לנושאים בפן המקצועי. קהילות אלו מגדילות את תחושת המחוברות של העובדים מכיוון שהעובדים מרגישים שיש מי שמשיב להן וזמין לתמוך.
לסיכום:
כמו משה רבנו, שהנהיג את העם דרך המדבר ומעמד הר סיני יצר תחושה של יחד עבור העם היהודי, וסייע בהתפתחותם כקהילה בעלת משמעות, חוקים, נורמות, חוויות, מרחב פיזי ומקום לשיח, כמו גם מרחב ללמידה משמעותית ושימור של הידע. כמו אז, גם כיום אנו מבינים יותר מכל את עוצמתה של הקהילה ביכולת שלה לחבר אנשים, בין אם במימד הווירטואלי בלבד ובין אם זה בקהילות היברידיות, אשר משלבות את המימד הדיגיטלי יחד עם המימד הפיזי. הקהילות הן מקום בו אנו יכולים להשפיע על אנשים, לתת להם תחושה של שייכות ומחוברות, ומקום לביטוי העצמי שלהם, יחד עם התחושה של “השלם גדול מסך חלקיו”.
לקריאה נוספת:
איך מייצרים מחוברות ארגונית בכללית באמצעות קהילת עובדים
סרטון: איך קהילות יכולות לקדם את העסק שלנו כמאמנים ומטפלים
סרטון: קהילת מנחי NLP
סרטון: קהילת חדשנות של משרד עורכי הדין גורניצקי ושות (GNY)
סרטון: קהילת פורשי אמ”ן – סוג של קהילת בוגרים
קהילת יהדות כהשראה בחינוך הממלכתי
הרצאה: קהילות כאמצעי למחוברות בארגונים
בדקו את עצמכם – האם הקהילה שלך בשלה ?
5 אלמנטים שקהילות יכולות לחבר את העובדים לארגון
איך לייצר תקשורת ואינטימיות בעולם היברידי?
*הפוסט נכתב בשיתוף עם גלית גנאור ויהודה ונסובר
רוצים ללמוד עוד על קהילות יש גם קורס דיגיטלי חינמי כאן בקליק אחד!
בנימה אישית, קצת חיבור לאירועים פוליטיים של ישראל היום:
בימים אחרונים אנו רואים אנשים מתקהלים יחד, האנרגיה של הקהל שמתארגן יחד, שר שירים למען הדמוקרטיה, תופים, דגלים ואנרגיה מחברת. המכנה המשותף – כולנו חוששים ממה שקורה, אך התחושה הזאת של אנשים יחד מדבקת, מחברת ומזרימה אנרגיה לכולם.
הנה פוסט קצר אישי בפייסבוק בנושא אשר מראה קצת על חיבור ותחושה של יחד.
והתהליך הזה הוא תהליך אשר מציף הרבה מאוד אלמנטים קהילתיים – שייכות (ישראל דמוקרטית), מסורות, הסכמות ועקרונות (מגילת העצמאות), חוויה אישית שמחרברת (תחושה של חשש מעתיד לא ידוע), משאבים (דגלים, שלטים, חולצות), מרחב שיח (קבוצות ווצאפ, עיתונות, תקשורת), ועוד המון דברים קהילתייים יש שם באירועים של כוחות המחאה של ימים אלו. קולות של חיבור יחד של אנשים, יחד עם שסע, קרע בתוך המדינה.
