מכירים את ארגון "בינ"ה"? 

זהו ארגון אשר מקדם יהדות קהילתית פתוחה, שוויונית, ומחברת בדגש על עשייה קהילתית, התנדבות ולימוד מעמיק של ארון הספרים היהודי כמקור השראה. 

בינ"ה היא ארגון ותיק בשדה של התחדשות יהודית שרוצה להגיע לקהלים חדשים ולהרחיב את השיח עימם. לבינ"ה מגוון רב של פעילויות לקהלי יעד שונים, ישיבות חילוניות, שנת שירות, פעילות בצבא, פעילויות סביב שנת המצווה וסל שלם של פעילויות לבתי ספר החל ממופעים, סיורים, סדנאות ועוד.

נושאי תוכן אותם הם מקדמים עוסקים בפרשנות עדכנית למסרים מהמקורות – תנ"ך, תלמוד, שירה עברית ועוד, עם דגש רב על עיצוב זהות יהודית חילונית תוך חיבור לחברה הישראלית ולערכי ההומניזם, והדמוקרטיה – יהדות שיש בה מודעות היסטורית, זיקה לטקסט ולסיפור היהודי, ללוח השנה העברי, ומטפחת גישה יוצרת לתרבות היהודית של בית מדרש ומפגש אנושי שמהווה בית לנוער, לצעירים ולבוגרים – מקום המשלב התלהבות נעורים עם רעיונות ותיקים. 

לפני כחצי שנה פנה אלינו אברהם אייזן, אז סמנכ"ל חינוך ותפעול שנחשוב יחד איתו איך ניתן להרחיב את השיח על הנושא של יהדות עכשווית באמצעות הקמת קהילה. הוא פנה לרעי דישון וליונל מיטלפונקט מחברת 'מרחוק', ויחד איתי (גלית גנאור מחברת Social Knowledge ) אנו מלווים אותם בתהליך הפתלתל הזה של הקמה של קהילה כבר מעל חצי שנה. 

הכל התחיל מחזון של צוות החינוך שרצה להרחיב את השיח בנושא של תרבות יהודית בחברה הישראלית בכלל ובעיקר בבתי הספר בישראל. 

אז רצינו לשתף אתכם קצת ברעיונות ומחשבות מפי מי שיזם ומוביל את הפרויקט הזה בבינ"ה. 

שאלנו כמה שאלות את אברהם אייזן – סמנכ"ל חינוך ותפעול 

למה רצית להקים קהילת מורים?

רצינו לתת ערך נוסף למורים ולמורות הנדרשים בתקופה הזו, להיות יצירתיים ורלוונטיים לתלמידים המוצפים באינספור גירויים חיצונים. עד כה שלחנו חומרים, מערכים ומאמרים והרגשנו שהשיח הוא חד צדדי. רצינו להפוך את התקשורת להדדית ודיאלוגית – לשמוע יותר, לפתח דיונים ולתת מקום ליוזמות והתרחשות מעוררת השראה שקוראת יום יום בשטח.

איפה הערך שאתה חושב שהמורים יכולים לקבל?

הקהילה מאפשרת לקבל מגוון רחב של חומרים, מרחב להתייעצות והשראה וגם לשיתוף אתגרים והצלחות. מלבד זאת יש בה חיבור מעניין בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי שזהו חיבור שלדעתי יש לו עדיין פוטנציאל רב של סינרגיה .

איפה הערך שהארגון יכול לקבל מקהילה?

זאת הזדמנות פז לחיבור לשטח מבלי לעבור מסננים. למפגש ישיר בלתי אמצעי עם המורים והמורות שבסופו של דבר פוגשים מאות תלמידים ותלמידות ביום. הם יודעים הכי טוב מה עובד, מה תופס את התלמידים ומה הן הדרכים שדרכם ניתן להפוך ערכים ומילים גדולות למפגש משמעותי עם התלמיד והתלמידה בקצה.

אילו ערוצים קיימים היום לשמירה על קשר עם בעלי העניין ומוטבי הארגון?

כיום אנחנו עובדים עם קבוצות וואטס-אפ ייעודיות, קבוצת פייסבוק, וכמובן ניוזלטר עם למעלה מ-10,000 אנשי חינוך המנויים עליו ומקבלים מידי חודש חומרים רלוונטיים.

מי קהל היעד, החברים/ות והמשתתפים/ות – מורים, בתי ספר, מנהלים? 

בעלי העניין המרכזיים  שלנו הם מורות ומורים ומנהלות ומנהלים בבתי ספר, בנושא של תנ"ך, אזרחות, היסטוריה, מחנכים, ובעצם כל מי שעוסק במקצועות הזהות והשייכות (רבי מלל) בכיתה, בתיכון, בחטיבה וביסודי ורואה את עצמו כאיש או אשת חינוך. 

איך אתה חושב שקהילה היא שונה מהערוצים הקיימים לתקשורת עם השטח?

הערוצים שהיו לנו הם חד צדדיים, אנחנו שידרנו והעברנו, המרחב הקהילתי הוירטואלי  מאפשרת שיח ודיאלוג. אלו ערכים שמהווים את הבסיס לעבודה שלנו עם התלמידים ואנו רוצים שהם יהפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת העבודה שלנו  גם עם המורות והמנהלות אם זה אונליין וגם בשטח פנים אל פנים

מה אתה רוצה שיקרה בקהילה שלא קורה בתקשורת הקבועה עם שטח?

אני רוצה לשמוע בקהילה קולות שונים, תחושה של יצירה משותפת. ובעיקר רלוונטיות אנו רוצים לזהות את הצורך היום יומי של המורה בשטח ולתת לו כלים רלוונטים ואיכותיים להתמודדות.

איך תוכלו למדוד את הצלחת מהלך גיבוש, פיתוח והובלת הקהילה?

בראש ובראשונה באיכות השיח המתקיים בה. אנו רוצים דיונים, שיתוף רעיונות ומעורבות של משתתפים. השלב השני הוא הגדלה של מספר החברים (ולא פחות חשוב – המשתתפות/ים בקהילה). השלב השלישי הוא שגם המשתתפים יחושו בנוח להעלות תכנים ושיתופים ובכך להיות יותר יוצרים ופחות צרכנים.

איזה שני טיפים אתה רוצה לשתף על התהליך הקמת הקהילה?

חשוב לראות את התהליך ואת השלבים שבו אנו נתונים בו, ההכרה בשלב הבא מקילה על ההתמודדות עם הקשיים בדרך.

חשוב מאוד שמוביל/ת הקהילה יהיה מהתחום ויכיר טוב מאוד את הלבטים והצרכים של חברי הקהילה. במקרה שלנו אנשי חינוך הנדרשים להתייצב יום יום מול תלמידים ותלמידות שהיום יום שלהם רחוק מעולמות תוכן של תרבות-יהודית.

לאחר שכבר הייתה בשלות להקים קהילה, ליונל מיטלפונקט, רעי דישון ואני הצענו להתחיל עם תהליך אסטרטגי כדי להפוך את הדבר הכללי הזה למשהו מוחשי יותר. הקמנו צוות בתוך הארגון ויחד איתם עשינו תהליך של חשיבה משותפת לגבי הקהילה הזאת, מה המטרות שלה, מה יהיו נושאי התוכן, מי יהיו השותפים והפעילים בתוך הקהילה ועוד. מספר ימים מרוכזים של חשיבה, ויצאנו יחד עם קונספט של קהילה. 

במקביל, בבינ"ה הבינו שכדי להקים קהילה כזאת, כדאי שיהיה מישהו שיוביל ויניע וינחה את הקהילה ולכן גייסו לצורך העניין מישהו שמייצג גם את השטח וגם מחובר לבינ"ה מבחינת ניסיון תעסוקתי, ערכים ועוד. 

תומר שני, מנהל קהילת אנשי החינוך של בינ"ה, מורה לתנ"ך ויזמות חברתית בתיכון האזורי חקלאי עין כרם במועצה אזורית מטה יהודה, בעבר מנחה סדנאות של בינ"ה, מלווה משימתי של שין-שינ"ים וחיילים מטעם בינ"ה ובוגר גרעין נח"ל של בינ"ה – נבחר להוביל את הפרויקט. 

מה מדליק אותך בתפקיד של מוביל קהילה?

זאת הזדמנות לייצר חיבורים בין אנשים ממקומות שונים, שיש להם מחשבה משותפת על המשמעות של שייכות וזהות יהודית לנערים ונערות בישראל. בתפקיד המורה יש משהו מאוד סוליסטי, מורים ומורות עובדים לרוב לבד מול הכיתה. באפשרות לייצר מרחב לשיתוף והתייעצות ולהרגיש חלק ממהלך גדול יותר שיכול לקרות בתוך מערכת החינוך הישראלית, יש משהו שמחזק ותורם גם לתחושה האישית של כל אחד בכיתה, וגם כמובן זו הזדמנות לייצר מרחב משותף של שיח מקצועי וחשיבה עבור מורים ומורות (ואנשי חינוך בכלל). 

אילו כלים ומנגנונים יצרתם בתוך הקהילה? 

ישנם מספר ערוצים שהיו קיימים לפני הקמת הקהילה ובהם היו מתקשרים עם מורים ומורות בשטח – ניוזלטר שדרכו הצענו בעיקר מגוון פעילויות בתשלום ומערכי שיעור שונים, וואטסאפ לעדכונים וקשר יותר שוטף וענייני. כל זה כבר היה קיים אבל רצינו לעשות משהו מעבר, מעין "קומה שניה". 

הקמנו את קבוצת הפייסבוק יהדות כהשראה בעולם היהודי שהיא מוקד מרכזי להתרחשות הקהילתית ומקום בו מורות ומורים יכולים להעלות שאלות דילמות ובקשות לעצה.

אחת לחודש יצרנו סדרה של סדנאות מקוונות – זוMורים – מפגשים עם אופי סדנאי בהם אנו עוסקים בסוגיות שונות כאשר לוח השנה העברי (חגים וימי ציוּן שונים) הוא המצע לשיח חינוכי וערכי. כל מפגש מציע כלים פרקטיים לכיתה, לצד עיסוק בעקרונות רחבים יותר. 

מי שמצטרף לקבוצת הפייסבוק מקבל שאלון שעוזר לנו באיסוף צרכים של הקהילה, להתחבר לשטח ולהכיר אותם יותר. עד כה מילאו כ- 20% מהחברים את השאלון, והשאלון הזה עוזר לנו לדייק את התכנים עבור הקהילה. 

בקרוב אנחנו מקווים להגיע להפקה של פודקאסט אשר יכלול כלים מעולם הנחייה והלימוד הבית המדרשי לטובת שילוב של זה בהוראה ובכיתה בבית הספר. 

בקבוצה אנו גם מעלים מערכי שיעור הקשורים לחגים ופעילויות על לוח השנה.

בתוך הקבוצה יש מקום לתכנים חינוכיים שעוסקים במהות, תוך מתן במה מוגבלת לתכנים שיווקיים שלנו ושל עמיתינו לתחום.    

מי הם השותפים שלך בהובלת הקהילה?

את הקהילה אני מוביל יחד עם צוות מחלקת החינוך, אשר יחד איתם אנו מנגישים את עולמות התוכן לאנשי חינוך בחוץ. אני שמח להיות חלק מתהליך משמעותי זה ולעבוד יחד עם אנשים עם עולם עשיר ונכונות לעשייה משותפת.

מה היית רוצה שיקרה בקהילה?

אני רוצה שיהיה שם מרחב שהוא דו-סיטרי, שאנשים מרגישים בנוח להעלות בו דילמות וסיפורי הצלחה (וגם לעיתים אתגרים וכישלונות מהם אפשר ללמוד לא מעט למרות שלא תמיד הם נעימים), וחברים וחברות אחרים מגיבים ומשתפים מהצד שלהם, לטווח הארוך, אני מקווה שגם נוכל לפתח יחד כלים לחשיבה משותפת עם חברי וחברות הקהילה, ולתת מענה ליוזמות של השטח, סוג של מעבדה חינוכית. 

איך תדע עם הקהילה שלכם מצליחה?

במישור הטכני הגדרנו יעדים כמותיים מדידים של כמות החברים, כמות ההשתתפות בפעילויות השונות ועוד. 

ברמה המהותית, כאשר הקהילה תהיה "בית יוצר" של תכנים ורעיונות ונקודות מבט חדשות על הנושאים של יהדות כתרבות ועיסוק מעמיק בזהות, ושילוב כלים הנחייתיים בהוראה – נדע שהצלחנו ובגדול!

ספר סיפור הצלחה / פוסט אחד של הקהילה.

חברה בקבוצה, בתחילת דרכה בהוראה, לפני שיעור ראשון בזום, ביקשה רעיונות איך להוביל לדיון בזום, חברי הקהילה הגיבו והתפתח דיון אשר נתן לה רעיונות פרקטיים לשיעור שהייתה צריכה להעביר. לאחר השיעור היא שיתפה בפוסט נפרד בו סיפרה מה עשתה בפועל ואיך היא מימשה את הרעיונות שעלו בקבוצה, כדי שכולם יוכלו ללמוד ממנו – וכך נוצרה "סגירת מעגל" של השיח המקצועי בקבוצה."

איזה טיפ אחד או שנים לשתף עם מובילי קהילות אחרים?

קהילה שהמוקד שלה הוא דיגיטלי צריכה להתגבר על האתגר של יציאה מהמסך, להיכנס אל הלב של החברות והחברים. זה דורש הרבה אורך רוח וסבלנות, ועוזר לחשוב איך אנו מתנהגים בקהילות אחרות כדי להבין את השותפות והשותפים בהתרחשות הזו, מבלי שנפגשנו פיזית. 

לתת יחס אישי לכל מצטרף או מצטרפת אם בהודעה אישית או בהקשבה לקולות שעולים מכל אחד ואחת מהחברים. ניסיון להתאים להרבה נשים ואנשים וזה אתגר שצריך ללכת איתו.

בנוסף, כדי להוביל קהילה צריך להיות כל הזמן בלמידה – למידה על תחום הקהילות, על קהילה היעד, עם הארגון – יש כל הזמן לאן להשתפר ובעיקר מומלץ להעז ולנסות דברים חדשים ולראות איך הקהילה מגיבה אליהם. 

הטיפ האחרון הוא לדעת לבקש, להיות בקשר אישי עם חברי הקהילה.

הקהילה במספרים:

  • מתי נוסדה: אוקטובר 21'
  • כמה חברים: 150חברים
  • מה תדירות פרסום תוכן:  פעמיים – שלוש בשבוע 
  • כמה כניסות יש בחודש: כ- 120 איש נחשפים לתכנים כל חודש
  • כמה זמן משקיעים מובילי הקהילה בקהילה: כשליש משרה (כ-16 שעות בשבוע)
  • באיזה מרחבים פיזיים ווירטואליים אתם נפגשים: בפייסבוק, בזום, בקיץ מתוכנן מפגש פיזי