כשאתם מגיעים למקום חדש, לקהילה או קבוצה חדשה, איך אתם מביאים את עצמכם שם? עד כמה אתם פתוחים, משוחחים, מאפשרים לאחר להתחבר אליכם?
זאת שאלה שמעסיקה אותי הרבה במפגשים עם קהילות ואנשים בכלל, וכמנהלי ומובילי קהילות, זאת שאלה שחשוב שנתבונן עליה בהקשר של חברי הקהילה שלנו.
השבוע הייתי במפגש של קהילה, מפגש פיזי של אנשים שחלקם מכירים האחד את השני, וחלקם עברו חוויה משותפת יחד, אך לא באותו זמן ומקום, וכולם נמצאים יחד במספר קבוצות בפייסבוק וקבוצות וואטסאפ.
זה היה מפגש של אנשים שכולם עברו איזה קורס, רכשו ידע והתנסות ולכן כולם יכולים להיות חלק מתוך הקהילה הזאת.
והשאלה היא איך חבר קהילה (או במקרה הזה אני) מרגיש בתוך הקהילה הזאת?
החוויה שעברתי הייתה חוויה מאוד מעצימה. אני מכירה מעט אנשים בקהילה הזאת, מרגישה שייכת ולא שייכת – עוד בודקת את עצמי בהקשר שלהם – האם אני חלק מהם? האם הקהילה היא הזהות שלי? האם אני מרגישה שייכת? מחוברת?
התחלתי את הערב בעמדת המתבונן – מכירים את המצב הזה שאתם עומדים מהצד ומסתכלים על אנשים – חלק משוחחים, חלקם אוכלים, חלקם מייצרים קשרים ואני עומדת מהצד – לומדת, מתבוננת, מסתכלת.
האם לעשות את הצעד ולהיכנס פנימה, האם לחשוף את עצמי האם להתחבר לאחרים?
בשלב מסוים אני מחליטה כן – בוא נלך למקום שאני מרגישה בו בנוח, יש מוזיקה, רוקדים, מזיזים את הגוף לצלילים. תוך כדי הריקוד מתחילים להיווצר חיבורים קטנים כאלה – של מבט, של חיוך, של תנועה או ריקוד משותף. הבצל מתחיל להתקלף.
ויש לי בתוך הקהילה הזאת את ה"באדי" שלי – מישהי שהיא מחוברת חזק לקהילה, מכירה את כולם ויודעת איך לחבר בין אנשים. היא נותנת לי "טיפ" על אחד או שניים על כמה אנשים – נקודות כדי להתחיל לייצר שיחה.
מה זה באדי?
באדי הוא חבר, הוא איש סוד, איש אמון, הוא אדם ששומר עלייך ונמצא שם עבורך והוא האדם איתו אתה יכול לשתף בחוויות שעוברות עלייך. באדי זה יחסים הדדיים – אתה שם בשבילו והוא שם בשבילך.
בסדנאות רוחניות, שעוסקות בתהליכי עומק לאורך זמן נהוג לחבר לכל משתתף "באדי" מישהו שיהיה שם בשבילך ואתה תהיה שם בשבילו ואיתו תוכל לשתף חוויות שעוברות עלייך בסדנא באינטימיות לשתף את הדברים הטובים והכואבים.
מומלץ ככלי לחיבור בין אנשים בקהילה.
ואז פתאום נוצרת שיחה קצרה עם אחד או שניים מהקהילה. זאת יכולה להיות שיחה קלילה או עמוקה. הרי יש לכולנו איזה מכנה משותף שעברנו. כל שיחה כזאת דורשת ממני לקפוץ פנימה – להביא את עצמי, לספר על עצמי, לשמוע על האחרים, לחפש נקודות של מפגש והחיבור.
ואני בודקת עם עצמי – כמה בא לי לחשוף, כמה אני רוצה לפתוח כדי לאפשר את החיבור.
טבילת אש קטנה של כניסה לקהילה.
זה לא המפגש הראשון שלי איתם, וגם לא האחרון, בכל מפגש כזה אני לומדת להכיר עוד כמה אנשים, לייצר עוד כמה חיבורים, חיבורים אשר בסופו של דבר האם אלו שאני מאמינה שיתנו לי את התחושה הזאת שאני חלק מתוך זה.
אז מה אנו כמובילי ומנהלי קהילות יכולים לקחת מהחוויה של חברי הקהילה?
- במפגש קהילתי יש הרבה אנשים שונים שבאים ממקומות שונים, והאתגר הוא החיבור. לא לכולם תמיד קל לקפוץ למים ולהתחיל להכיר אנשים.
- יש כאלה שקל להם להכיר וישר מייצרים שיחה, ויש כאלה שלוקח להם זמן. תפקידינו כמובילי קהילות היא לעזור לייצר את החיבורים הללו בין חברי הקהילה, בעיקר עבור אלו שלא נפתחים במהירות ובקלות.
- אנו כמובילי קהילה יכולים לבנות "מנגנונים" שיקלו על החיבור – למשל "הבאדי" האדם הזה שאתה סומך עליו בקהילה – הוא יכול לעזור לך להרגיש שייך.
- אנו כמובילי קהילה יכולים לעזור "להפשיר את הקרח" בין החברים באמצעות שיח פותח ומחבר.
- ככל שתהיה פעיל בקהילה לאורך זמן, גם אם זה רק צעד קטן כל פעם, תרגיש יותר מחובר, כל פעם עוד טיפה יותר מחובר.
וטיפ שלי אליכם:
בכל מפגש כזה של קהילה – ההיכרות בין האנשים היא המפתח לתחושת השייכות. היא הגורם אשר יהפוך קבוצה של אנשים שנמצאים באותו מקום ובאותו זמן לקהילה בה אנשים מרגישים תחושת שייכות.
אפשר לייצר את הקשר הזה בצורה מובנית שתי הצעות פרקטיות:
- תרגיל של פתיחה של תקשורת, כל אחד אומר משהו על עצמו – משהו שיכול להיות מנוע לחיבור עמוק יותר בין האנשים, לא רק שם ותפקיד כי אם איזה שאלה פותחת, שאלה שתאפשר אחר כך לאחר לגשת לאנשים ולהתחיל איתם שיח ותקשורת.
דוגמאות לשאלות פותחות
- "מה הדבר אחרון שעשית בפעם הראשונה" – שאלה של רעי דישון שאני מעבירה יחד איתו את קורס הקהילות מאוד אוהב
- "מה אנשים כאן עדיין לא יודעים עלייך"
- "מה היית רוצה לקבל היום מהקהילה"
- "מה אתה רוצה לתת היום לקהילה"
- "מה אתה מרגיש היום בגוף שלך"
2. באדי – ליצור זוגות בתוך הקהילה, אשר יהיו עוגן תקשורת, שיח, אמון וחיבוריות.
אפשר לתת להם להסתובב בחדר, ופשוט לעמוד ליד מישהו אקראי שהם לא מכירים.
לעושת היכרות קצרה בין השניים
ואז להגדיר את הזוגות כזוגות שהם באדי האחד של שני – מקום של תמיכה, שיתוף ותקשורת, שתתקיים גם מעבר למפג הפיזי
האם כל זה נכון רק למפגש הפיזי או גם למפגש הדיגיטלי?
אנו חיים בעולם היברידי, יש יחסי גומלים חזקים מאוד בין הדיגיטלי לפיזי – ולכן האתגר שלנו בדיגיטלי הוא לייצר את החיבור הזה שאנו פועלים לייצר במפגש פיזי.
אז איך היינו יכולים לייצר אלת החיבורים הללו בממד הדיגיטלי?
בדיוק באותה צורה….
מומלץ לייצר "זמן מפגש דיגיטלי" זמן שבו חברי הקהילה השונים יודעים שעכשיו אנו "נפגשים וירטואלית" סוג של מפגש סינכרוני שמתקיים עכשיו או במשך כמה שעות.
בזמן הזה ניתן להעלות פוסט אשר מזמין את האנשים לשתף ולענות האחד לשני.
את אותה שאלה פותחת, אפשר להעלות בקבוצה – ולבקש מאנשים שיגיבו האחד לשני.
מכיוון שבמפגש הדיגיטלי אין אנו את "הפסקת הקפה" בה אנשים יכולים להתחבר אחד לשני, אפשר לעודד את זה וירטואלית.
הגישה האקטיבית – ראיתם שני אנשים או יותר שהגיבו ויכול להיות בינים חיבור – תייגו אותם ותזמינו אותם לייצר שיח נוסף.
הגישה המאפשרת – המליצו לחברי הקהילה לפנות לעוד שני אנשים שעינינו אותם. והזמינו אותם לספר האם התקיים שיח נוסף ועם מי -ככה לא רק תאפשרו אלה גם תראו שזה אכן קורה, ותצרו תחושה בין חברי הקהילה שיצא משהו אופרטיבי לאנשים מההיכרות ביניהם.
ניתן גם לייצר "באדי" בממד הוירטואלי. אם אתם מכירים את חברי הקהילה, אם יכולים לעשות את החיבור לפי תחומי עיניין או שניתן לייצר איזה אלון קצר לחברי הקהילה שסביב נושאי עיניים משותפים לייצר את החיבורים.
אחד הטיפים שחשובים בעיניי הוא לעודד את חברי הקהילה להעלות פוסט משותף על שיחה שהייתה להם עם הבאדי, אולי תמונה משותפת (אפילו בזום) וככה לייצר תחושה שדברים שאתם יוזמים קוראים.
קל פשוט ואפשרי.
