אחת השאלות המורכבות ביותר הוא להבין את הערך שניתן לקבל מקהילה. איך אנו יכולים להביא לידי ביטי את הערך של הקהילה ואיך מנגישים אותו לחברי הקהילה.
ישנם סוגים שונים של קהילות, ולקהילות שונות יש מודלים שונים, אך אחד הדברים המשותפים לכולם הוא הרצון לתת ערך לחברים. יש למשל קהילות שהחברות בהן קשורה בתשלום של דמי חבר (לרוב הן גם מכונות "איגודים מקצועיים" ומתאגדות בצורה פורמלית כ"עמותה")– לדוגמא הקהילה המקצועית של יועצים ארגוניים – פ.א.י (בה גם הנני חברה) – פעמים רבות החברים וגם ההנהלה שואלים את עצמם מה הערך שהם מקבלים מהקהילה? (ולא פחות חשוב הערך שניתן ליצור דרך השתתפות במסגרתה, או כתוצאה מהתאגדות חבריה ופעילות ויוזמות של משתתפיה)
האם הערך הוא בלמידה של ידע חדש, ניראות של חברי הקהילה, השתתפות במפגשים ואירועים, השתייכות מקצועית? האם כל הדברים הללו יחד או רק חלק מהם – כי סה"כ לכל אחת.ד יש את המוטיבציות שלו ומה שחשוב לו/לה – זה מורכב (וגם לפעמים מסובך…)
בדיוק בשביל הדברים הללו הומצאו מודלים שעוזרים לנו להבין ולפשט את הדברים (ולא פחות חשוב גם להעזר בהם ולעבוד איתם בצורה מתודולוגית שיטתית) ולהבנות אותם מהתחלה.
כדאי לענות על השאלה הזאת של "ערך" אנו נעזרים במודל של חברת הייעוץ העסקי Bain
מודל הערך של Bain פותח כדי להבין איך לקוחות מעריכים מוצר או שירות, כיצד הם שוקלים את הערך הנתפס שלו מול המחיר המבוקש. ארגונים אשר מייצרים ומשווקים מוצרים שונים לרוב מתמקדים בצד המחיר של המוצרים, שכן שינוי במחיר המוצר משפיע מיידית על הרווחיות שלו. זהו החלק הקל, מבוסס נתונים. אך "ערך" הוא משהו הרבה יותר מופשט, כללי ומורכב מבחינה פסיכולוגית.
בחברת Bain הבינו זאת ופיתחו מודל של פירמידה – בדומה לפירמידת הצרכים של מאסלו, אשר מדברת על אלמנטים של ערך שניתן לקבל בשלבים שונים.
ניתן לראות את המודל השלם כולל דוגמאות בקישור הבא:
https://media.bain.com/elements-of-value/
כדי לפשט את הנושא וכחלק מתוכנית הלימודים והסדנאות שלנו לארגונים תרגמנו את המודל לעברית ואנו גם נותנים דגשים בעולם של קהילות. אמנם המודל פותח עבור חברות עסקיות אך גם בקהילות וארגונים נוספים ניתן לבחון בעצם את האלמנטים השונים של ערך שאנו מביאים לחברי הקהילה.
המודל מחולק ל- 4 רמות מרכזיות:
- צרכים פונקציונאליים
- צרכים רגשיים
- משני חיים
- השפעה חברתית או אישית
בכל אחד מהרמות הללו יש מספר אלמנטים פרקטיים שאנו יכולים לבדוק אותם האם אנו מספקים ערך בהם ועונים על צורך, בעיה או מוטיבציה ועניין כלשהו
אימפקט בסיסי – צרכים פונקציונאליים
בדומה לפירמידת הצרכים של מאסלו, השלב הראשון הוא לתת מענה לצורך פונקציונאלי. משהו ממשי, קל למדידה
הנה כמה דוגמאות:
חיסכון בזמן – האם החברות בקהילה חוסכת לי זמן, למשל אם אני מחפש ידע מקצועי בתחום מסויים, או מחפש להכיר אנשים בעלי עניין משותף – האם הקהילה עוזרת לחבריה בזה? האם השתתפות בקהילה מביאה את הערך הזה?
הקטנת עלויות – האם כתוצאה מזה שאני חבר בקהילה אני מקטין את העלויות/הוצאות שלי?
למשל ישנן קהילות רבות אשר אחד הערכים שהם מביאים ללקוחות שלהם זה הנחה במחיר, הטבות למינהן, או בקהילה של רעות תקני לי – השילוב של הרבה אנשים יחד והכוח הצרכני של האנשים מאפשר לנו להקטין עלויות. ודוגמא ממקום אחר – נגיד שיש מפגש של הקהילה שמתקיים בדרום הארץ, האם למשל אנו מציעים לחברי הקהילה להצטרף בטרמפ לחברים אחרים ובכך להקטין עלויות?
יצירת חיבורים – האם החברות בקהילה מאפשרת לי להכיר אנשים נוספים שהם דומים לי? האם זאת קהילה רק של אנשים ש"דומים" או שיש גם ספקים ולקוחות שונים? האם אנו בתור מובילי הקהילה יודעים / מודעים להיכרויות שנוצרו במסגרת הקהילה? איך אנו בעצם מודעים לחיבורים הללו וחוגגים זיווגים מוצלחים
אז אם אנו רוצים להבין את הערך הפונקציונאלי של הקהילה שלנו, אנו יכולים להתחיל בלשאול את חברי הקהילה כמה שאלת אשר יעזרו לנו להבין האם אנו מביאים את הערכים הללו.
ואם אנו עדיין לא יודעים אם אנו מביאים את הערכים הללו – אז זה הזמן לחשוב אילו ערכים אנו רוצים לייצר בקהילה לנו, אילו פעילות אנו עושים כדי לתת מענה לערכים הללו ואיך נמדוד את הפעילויות שלנו.
רמה שניה של אימפקט – צרכים רגישים
צרכים רגשיים קשים יותר למדידה מאשר צרכים פונקציונאליים, אך בהחלט אנו יכולים לחשוב במסגרת הקהילה שלנו על אילו ערכים אנו עונים בהקשר הזה ובאלו אופנים ניתן להעריך את השינויים הרגשיים (וההתנהגותיים) לאחר פעילות בתחום.
הקטנת חששות וחרדה – האם מטרת הקהילה שלנו היא תמיכה בחברים והקטנה של החרדה? האם יש לנו למשל פינה קבועה אחת לשבוע או חודש בו אנו יכולים לשאול מומחה (פסיכולוג, יועץ, איש מקצוע) שאלות אשר המטרה שלהם היא להקטין את החששות של חברי הקהילה? האם הקטנת חששות דווקא באה משיתופים שמעלים חברי הקהילה השונים – והם אלו שתומכים אחד בשני?
נוסטלגיה – מארגים חברתיים וקהילות רבות קמות סביב הערך של נוסטלגיה – החברים מהצבא, החברים מהתיכון או עמיתים לתנועה. תנועות נוער רבות ולא רק שואלות את עצמן – מה עם ארגון בוגרים. מה עם ארגון של כל הבוגרים שלנו, לכולם יש מכנה משותף, בין אם זאת קהילת חיל האוויר או חיל הים או קהילה אחרת. איך אנו מחזקים את הנוסטלגיה בתוך הקהילה? סתם לשם דוגמא האם אנו יוצרים פינה או אירוע בו מזמינים את חברי הקהילה להעלות תמונות שלהם מפעם, תמונות אשר מחזקות את הנוסטלגיה, לתייג את החברים האחרים בתמונה וכו…
סמלים ותגיות, וגם מתגמל אותי – אחד הערכים שאנו בתור חברי קהילה יכולים להביא הוא ערך של ניראות – לתת מקום ובמה לאנשים להראות את עצמם, וגם לקבל תגמול סביב הנושא הזה. זה אחד הערכים הגדולים שאנו יכולים לתת לחברי הקהילה – הכרה בנתינה, מקצועיות והתרומה שלהם, זה נותן להם תחושה שמישהו רואה אותם מקשיב להם ומתייחס אליהם . יש הרבה דרכים רבות ושונות להביא את הערך הזה לידי ביטוי – נקודות וסמלים על סמך השתתפות, הענקה של תעודות השתתפות, מתנות קטנות ועוד. זה נושא שכדאי מאוד לחשוב עליו בהקשר של ערכים ופעיליות שאנו עושים בקהילה.
רמה שלישית של אימפקט משנה חיים
האם החברות בקהילה היא חוויה שמשנה חיים עבור חברי הקהילה?
השתייכות – האם החברות בקהילה היא משמעותית בחיים של האנשים ככה שהיא חלק מהזהות שלהם? (זהות מקצועית, אישית, פוליטית, חברתית או אפילו מבחינת מגורים)עד כמה הם באמת מרגישים שייכים לקהילה שלהם, ומה אנו בתור מובילי הקהילה עושים על מנת לחזק את תחושת השייכות? תחושת שייכות יכולה לבוא לידי ביטוי סמלי – חולצות, מדבקות לאוטו , מדים או יכולה להיות שייכות פנימית – אפילו הדוגמא הבסיסית ביותר של שייכות לעם היהודי, שייכות לקיבוץ, שייכות לקבוצת ספורט ועוד.. ואז אילו פעילויות אנו עושים בשביל לחזק את תחושת השייכות של חבר הקהילה?
תחושת הישגיות – החברות בקהילה מביאה לי הישגים. אולי המקרה הנפוץ ביותר היא קהילה אשר עוסקת בספורט – למשל ריצה – כתוצאה מזה שחברי הקהילה מגיעים לאימונים, הם משפרים את הכושר הגופני שלהם, מעלים את תחושת ההישגיות, מרגישים שיחד הם יכולים לרוץ מרתון, לתמוך ולעודד אחד את השני. תחושת הישגיות יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בספורט אלה גם בכל פעילות משותפת (או שיש בה יצירה-עבודה משותפת co-creation) – פרויקט שיזמו יחד חברי הקהילה כדי לעשות טוב, אנשים התגייסו יחד, הכירו, עבדו ויצרו יחד איזה תוצר שהוא בעל משמעות. זה יכול להיות שחברי הקהילה התגייסו יחד
נכסים מורשים בעלי ערך – Heirloom – שימוש מעניין בביטוי אשר הכוונה היא להורשה של נכסים מדור לדור בתוך המשפחה או במקרה שלנו הקהילה, והאם ישנם נכסים אשר עוברים מדור לדור בתוך הקהילה? אני יכולה לחשוב על דוגמא של סיפורים ומסורות כמו ביהדות אשר עוברות מדור לדור, כחלק מתוך התרבות של הקהילה היהודית.
חלק מהקהילות הן אכן קהילות שהחברות בהן יכולה להיות משנה חיים, בעוד קהילות אחרות פחות, אך חשבו על כמה מהמארגנים החברתיים בהם הינכם לוקחים חלק – האם אתם שואפים לשנות חיים של חברי הקהילה? איך אתם עושים זאת? ואם אתם לא משנים חיים, איך בכל זאת מחזקים את השייכות והמחוברות של חברי הקהילה?
רמה רביעית השפעה חברתית
השלב העליון במודל הוא ההשפעה החברתית. האם הקהילה שלכם מובילה חוויה של התעלות עצמי או קבוצתית?
זאת באמת ערך ומטרה של הקהילה שלכם… יש קהילות ששואפות לשם ויש שכלל לא.
קהילות של העצמה, של רוחניות, של התפתחות אישית מדברות הרבה על חווית התעלות אישית, התעלות אשר מחברת את הפרטים. קהילות או אירועים כמו קהילת מידברן היא דוגמא מעולה לאירוע שיא שיוצר התעלות וחיבור בין אנשים.
קהילות פוליטיות גם הן שואפות לייצר השפעה אישית וקבוצתית וקהילות אשר פועלות לקידום נושאים כגון איכות סביבה קיימות ועוד. גם הן הערך של שינוי פני החברה הוא ערך משמעותי עבורן.
אז אחרי שבחנו כמה מהאלמנטים המרכזיים של מודל הערך של Bain
בוא נעשה עם זה תרגול קצר.
רשמו עד 5 אלמנטים שאתם הייתם רוצים להביא לקהילה שלכם.
עבור כל ערך –
- כתבו בכמה מילים אילו דיונים ותכנים משמעותיים, פעילויות ומפגשים אתם עושים כדי לתת מענה לערך הזה?
- איך אתם מנגישים את האלמנט לקהילה?
- האם מדדתם עד היום את האימפקט? ואם כן איך?
- באלו אופנים ניתן להרגשתכם ולדעתכם למדוד את הערך הזה?
ועכשיו אחרי שאתם יודעים מה הם הערכים שאתם רוצים להביא לקהילה, בואו תעשו בדיקה עם הקהילה שלכם לגבי הערכים האלה.
*קהילה – מארג יחסים אנושי שמתקשר ומתקיים במרחב/ים לאורך זמן – שתי דוגמאות "קיצון" – הדת (היהודית)
