האם הדרך אל לבם של בעלי המניות עוברת דרך השיח שבין העובדים?

התשובה המפתיעה היא כן, ויש לך ראיות מוצקות.

כישרון מנצח משחקים אבל עבודת צוות מנצחת אליפויות – מייקל ג'ורדן

בלא מעט חברות יש תשומת לב רבה לשביעות הרצון של בעלי המניות. הסיבה ברורה – הם משקיעים כסף רב בחברה והם יכולים לקבל החלטות חשובות שישפיעו על המנהלים הבכירים. אז מה נדרש כדי שבעלי המניות יהיו מאושרים? רווחים כמובן. שורת רווח מוצקה היא משאת נפשם של מנהלים רבים כי היא הדרך לרצות את בעלי המניות. ואיך משיגים שורת רווח נאה? לכך יש דרכים רבות ומוכרות היטב – תחרות ושיווק נמרץ, מוצרים חדשים, מיתוג מושך, מיזוגים, התייעלות וחסכון בהוצאות. כולם מכירים את אותן שיטות. אך בהתלהבות הגדולה ובדבקות במטרה קורה, שהרבה פעמים שוכחים בדרך לאושרם של בעלי המניות את הצורך באושרם של העובדים. וכאן טמון סוד גדול. האם האם יש קשר בין שביעות רצון של העובדים לשביעות רצון של בעלי המניות? האם יש לך השפעה של שורת הרווח של הארגון? ואם כן, מה תורם להצלחה ולשביעות רצון של העובדים?

מחקרים רבים מראים קשר חיובי בין שביעות רצון ובין תפוקה. לדוגמה, מחקרם של Zelenski, Murphy, & Jenkins מ-2008. זה צריך להיות די צפוי וברור. אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו ממצאים מפתיעים חדשים. מחקר של חברת TinyPulse בנושא מעורבות עובדים, שהקיף 40,000 נשאלים ב-300 ארגונים הראה שהקשר עם עמיתים לעבודה יותר משמעותי לתחושה הטובה ולשביעות הרצון של עובדים מהקשר עם המנהלים שלהם. המחקר מראה על פער של 23% ומצביע על החשיבות הגדולה של קשרים ושל תמיכה הדדית בין עמיתים להפחתת לחצים ולשיפור בתחושה הטובה במקום העבודה. גם כגורם המעודד מוטיבציה, נמצאו שיתוף ועבודת צוות חשובים ומשמעותיים יותר.

ד"ר אנג'לה קרטר, מרצה לפסיכולוגיה תעסוקתית בבית הספר לניהול באוניברסיטת שפילד וזוכת פרס מפעל חיים על תרומתה לתחום הפסיכולוגיה הארגונית, הציגה תובנות ברורות האומרות כי שיתוף בין עמיתים חשוב להבנת מהות התפקיד ולתקשורת יעילה עם לקוחות: "several team working studies suggesting that peers (colleagues) are active sources of role clarification and role support. This information is particularly relevant in complex work roles that interact with stakeholders outside the immediate confines of the workplace (e.g., customers, partnership team members)."

מפגש Scrum של צוות עובדים- אחד מאבני היסוד של הפיתוח הזריז ושל הצלחת חברות חדשניות

בכנסים של ניהול ובעיתונות המקצועית הופיעו כבר לפני 20 ו-30 שנה תאוריות על דרכים להשגת אפקטיביות בעבודה ולצידם גם סיפורים מהשטח, סיפורים שהפכו למקור השראה. אני זוכר באחד מהכנסים הראשונים של ניהול ידע את הסיפור של מנהל בחברת BP על הדרך שבה תקשורת דיגיטלית בין עובדים באוניית קידוח ליד חופי סקוטלנד ועמיתים באינדונזיה חסכה לחברה עשרות מליוני דולרים. כתבתי על כך ב בעבר – הנה הסיפור המלא. גם תהליך הפיתוח של מכונית הפריוס של טויוטה ממחיש כיצד מתן המרחב לקבוצת מהנדסים להיפגש, ליזום, לחשוב יחד ולשתף, תוך יצירת קהילה פנימית של סיעור מוחות, הביא תועלת גדולה לארגון ללא תהליך מכוון ומתוכנן מראש.

אנו מכירים את הסיפורים על ממציאים דגולים שפיתחו מוצרים ששינו את העולם, אך לא תמיד מכירים את צוותי האנשים שעמדו מאחוריהם. הממציאים הכריזמטיים והמתוקשרים הטילו צל ענק אך נשענו על צוותים של עמיתים מוכשרים שעמלם המסור עומד מאחורי ההצלחות הגדולות. עבודה אפקטיבית נעשית במשולב, על ידי סינרגיה בין עובדים ולא על ידי כוכבים עתירי אגו. הכוכבים מניעים, מלהיבים ויוצרים השראה, אבל עבודת הצוות והרוח של קהילה מקצועית הנותנת סיוע וגיבוי הדדי היא הסוד האמיתי של ההצלחה.

כדי לאפשר את השיח בין עמיתים בארגון, אשר מפרה משוב ורעיונות חדשניים, וכדי לעודד אותו, נדרשים כמובן הבנה שזה רצוי וחשוב לארגון, ותודעה של מנהלים ששיח בין העובדים תורם לביצועים שלהם ואינו בזבוז זמן או ביטוי לבטלה עצלה. למעשה, על מנהלים להבין שתקשורת זו תורמת להצלחת המנהלים עצמם ולהצלחת הארגון.

לכן, נדרשים מקומות שבהם קל ונוח להיפגש ולשוחח. מקומות פיזיים שבהם ניתן להיפגש לשיחה פנים מול פנים ומקומות דיגיטליים בהם ניתן לתקשר תמיד ומכל מקום, גם אם לא אפשרי להיפגש ישירות . המרחב הפיזי – כבר לא רק ליד מכונת הקפה במטבחון או בחדרי ישיבות רשמיים. במקומם – פינות ישיבה נעימות ונוחות שיעודדו עובדים לצאת לרגע מהחדרים ולהתנתק שולחנות העבודה ופשוט לשבת עם עמיתים ולדבר. ארגוני היי-טק מובילים הפכו את יצירת פינות הישיבה ואזורי העבודה המשותפים לאמנות. תחילה, יצרו אזורים מיוחדים כדי לעודד שיחה ויצירתיות – קראו להם מתחמי חדשנות או מרכזי עתיד. היום זה כבר מקובל בכל רחבי הארגון. עיצוב כזה הוא גם אחת הסיבות העיקריות להצלחה של מרחבי העבודה המשותפים שמושכים אליהם עצמאים וחברות קטנות. ההשקעה הגדולה בעיצוב נועדה בדיוק למטרה זו – לעודד תקשורת, שיתוף, יצירתיות ושביעות רצון. וההצלחה שלהם פנומנלית.

פינת ישיבה במשרדי גוגל. כבר לא מסדרונות אפורים וחדרי ישיבות שבלוניים

המרחב הדיגיטלי צריך להיות נעים ונוח לא פחות. הוא מאפשר לעובדים בכל מקום ובכל זמן שהוא לשוחח, להיוועץ, להתעדכן, לאתר פתרונות ולשתף רעיונות במהירות וביעילות רבה. מרחבי העבודה והתקשורת הדיגיטליים עברו התפתחות עצומה בשנים האחרונות. כיום קל מאוד ליצור סביבת עבודה ותקשורת דיגיטלית, ללא הסרבול שאפיין מערכות מחשב בעבר וללא פיתוח. הכלים זמינים והחברות מתחרות בהצעת שיפורים מתמידים. למעשה, סביבת שיח ומפגש דיגיטלית כבר הרבה יותר פשוטה וזולה היום מסביבת מפגש מרוהטת במשרדים והרבה יותר גמישה ומותאמת לשינויים. עדיין, חשוב להציע גם את היכולת לשיח דיגיטלי וגם למפגש נינוח פנים מול פנים. שילוב אפקטיבי של סביבות העבודה חשוב לחוויית עבודה חיובית, לקשר עם עמיתים ולקיום מעגל המשוב החיובי התורם להצלחה הדדית.

הניסיון הרב שצברנו בארגונים ממחיש ומראה את הדרך ליצירת סביבת עבודה דיגיטלית מצליחה. עברו הימים של תכנון ארוך ומסורבל. כיום, שיטות תכנון אפקטיביות וממוקדות, במעגלים קטנים, מאפשרים הצלחה. גם בסביבה הפיזית וגם בסביבה הדיגיטלית חשוב מאוד שיתוף העובדים. האדריכל או מהנדס התכנה לא יכולים לבדם ליצור סביבה יעילה לאנשים אחרים. מתן כלים פשוטים לעובדים עצמם מחולל נפלאות ומשיג תוצאות טובות. גם פה, שימוש נכון ב-"חכמת ההמון" חוסך השקעה מיותרת וטעויות.