בפגישות ובכנסים שהשתתפנו בהם, חוזרת שוב ושוב השאלה – אנחנו יודעים שחשוב לחבר את העובדים ולתת להם כלי תקשורת ושיתוף מתקדמים. אבל איך עושים את זה? איך יוצרים סביבת עבודה דיגיטלית? זה לא פרויקט מסובך?  הנה התשובה

"Knowledge is the source of Wealth. Applied to tasks we already know, it becomes Productivity. Applied to tasks that are new, it becomes Innovation"…Peter Drucker


לאורך שנים רבות, רווחה בעולם הניהול ובעולם הפיתוח הגישה שתכנון ופיתוח הם תהליך לינארי מורכב וארוך שצריך להתבצע לפי שלבים מסודרים. במידה מסוימת – אכן נכון שתהליך תכנון ובניה צריך להיות מובנה ומסודר ושיש בו שלבים עוקבים. אבל בעבר הייתה תחושה שצריך לחשוב על הכל מראש ולפעול שלב אחר שלב – גישה תעשייתית של קו ייצור. התוצאה – תכניות חומש ארוכות ותהליכים שעד שהבשילו, התנאים והצרכים כבר השתנו. ולא רק זאת, כשהפרויקט נגמר, אנשי הפיתוח מיהרו לפרויקט הבא והמערכת הגדולה עמדה חשופה לגשם ולרוחות. לא עוד.  הגישה היום היא גישה גמישה ומהירה הרבה יותר, והיא מבוססת גם על הניסיון המצטבר וגם על תפיסה רעננה של גישה מערכתית ומשתפת. Agile Development, אקוסיסטמה, חשיבה אקולוגית – כולן מלים שמייצגות את הגישה המצליחה שמיישמים כיום.

ב-25 השנים האחרונות בוצעו הרבה מאוד פרויקטים של יצירת סביבות עבודה דיגיטליות בארגונים. ניסיון רב נצבר והרבה מאוד השתנה והתפתח מאז. בארגונים כמו Accenture ו-IBM כבר התפתחו וחלפו מספר דורות של שיטות עבודה ושל פלטפורמות טכניות. אנחנו יודעים מה הצליח ומה לא ויכולים ליישם היום את השיטות שהוכיחו את עצמן במבחן המעשה. מתוך הניסיון המצטבר והמתודולוגיות שהתפתחו, צמחו שיטות בגישה מערכתית הדואגות למכלול המרכיבים החשובים לתכנון ולביצוע מוצלח. חלקם גם הבשילו לידי תקנים מכוונים כמו התקן הישראלי ISO 25006 שיושם בהצלחה באמדוקס והתקן הבינלאומי ISO 30401 שעל הפרטים האחרונים שלו שוקדת בימים אלה קבוצת מומחים בינלאומית שאני חבר בה.

ב-2009, כשהוזמנתי להציג את תהליך התכנון וההקמה של אמדוקספדיה בכנס enterprise 2.0 סיפרתי גם על תהליך התכנון עם המנהלים העסקיים ועם קבוצות "המשתמשים" וגם על תהליך הפיתוח. אז היה עדיין צריך לפתח. היום למעשה כבר לא. אפשר כמובן לפתח אם מאוד רוצים אבל אין באמת צורך. קיימות פלטפורמות עשירות ביכולות ובנויות היטב שמציעות מגוון כלים מובנים – ניהול תוכן, אזורי עבודה אישיים וקבוצתיים, מגוון יכולות דיון וסוגי תוכן אינטראקטיביים, אבטחת מידע, אינטגרציות עם פלטפורמות אחרות. הדגש היום צריך להיות על נוחות ופשטות ולא על פיתוח.

DSCF1027

כנס  enterprise 2.0 – להיות מחובר לארגון, לתקשר ולעבוד עם עמיתים בקלות, גם שנמצאים רחוק

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא פשוט לחשוב בראש פתוח על היעדים. מה באמת רוצים להשיג. לא ליפול למלכודת החשיבה על הפתרון הטכני. לא, זה לא טוב לומר שאנו רוצים פורטל או ספריית מסמכים. כי זה הפתרון הטכני – נגיע אליו בזמן המתאים. היעדים צריכים להיות ענייניים ובעלי ערך. לדוגמה – העובדים שלנו נמצאים במספר מרכזים נפרדים. הם משקיעים זמן רב בנסיעות לפגישות או בתקשורת במייל. אנו רוצים לאפשר להם לעבוד יחד בדרך פשוטה יותר ובחיסכון ניכר בזמן ובמאמץ. זה יעד מצוין. הוא יעד שקל להשגה והמפתח אליו לא עובר בפיתוח כלים טכניים אלא בהקשבה ובשיחה עם אותם עובדים שצריכים לעבוד ביחד למרות פערי זמן ומרחק.

כמובן, ברור שאם העניין והמטרה שלכם היא לפתח מוצרי תוכנה חדשים אז יש ליזום תהליכי פיתוח ואם העניין והמטרה שלכם היא לפתח מתודולוגיות חדשות, כי אתם אנליסטים ויועצים ארגוניים, אז זה מה שתעשו. אבל, אם כל חטאכם הוא הרצון ליצור תקשורת טובה יותר בין מנהלים ועובדים, לחבר ולשתף לרוחב הארגון או לאפשר לקבוצות עבודה ועמיתים בפרויקטים לעבוד ביעילות גדולה יותר יחד, אז אין כל צורך – אנחנו יכולים להשתמש במתודולוגיות שכבר צברו מרחק והוכיחו את עצמן ובפלטפורמות (כלים) שמשתכללות בעצמן ויש כבר מי שדואג לפיתוח, לאבטחת מידע, לגיבויים ולתמיכה. כל מה שנשאר, וזה מה שחשוב באמת, זה להקשיב למנהלים, לעובדים ולקבוצות בתוך הארגון. זה נשמע אולי בנאלי אבל הקשבה היא אומנות.

IMG_20160914_123359

להקשיב ולשתף – זה הבסיס להצלחה. פשוט, אבל בעידן המודרני כבר לא מובן מאליו

אנחנו מקשיבים כדי שנוכל לתת את הפתרון ההולם, הפשוט והישים ביותר, חשוב להקשיב בנפרד לגורמים שונים בארגון ולא להזמין את כולם לישיבה שיצאו ממנה רק קקופוניה ואי הבנות. הגישה היא גישה מערכתית, אבל גם אישית. כדי ליצור אקוסיסטמה פעילה וחסינה, חשוב להכיר את המרכיבים הבדידים של האקוסיסטמה ואת קשרי הגומלין ביניהם, למצוא את הנקודות החלשות שמצריכות פתרון ואת הקשרים החיוביים שייצרו סינרגיה, למצוא אתגרים ולהפוך אותם להזדמנויות, ואז לראות איך גם נותנים מענה מותאם לצורך פרטני, Use Case בשפה המתודולוגית, וגם יוצרים סינרגיה רחבה לרוחב הארגון. אנו משתמשים במתודולוגיה שמאפשרת לנו לזהות מה יהיה בעל אפקט השפעה יותר גדול ועם זאת גם קל יותר לביצוע. והפתרון בסופו של דבר, צריך להיות קל ופשוט יותר מכל שיטה והרגל של העבר. אלו נקודות המפתח בדרך להצלחה.

יש שאלות, השגות, נקודות לא ברורות או שאלות שתקועות בחלל האוויר? כתבו לנו בתגובות או בפייסבוק או דברו איתנו ישירות. לשוחח ולמצוא פתרונות, זה מה שכיף לנו לעשות.