לעמיתי הסוציולוגיים, פסיגכולוגיים ויועצים ארגוניים... כשאני קוראת את הדברים שאתם כותבים
הכל מורכב מידי, מסובך עם נקודות מבט והסתכלות שאני לא בטוחה שאני קולטת.
ואני תכלסית – אוהבת דברים ברורים
לעמיתי אנשי ההי טק והמחשבים – כשאני מדברת איתכם – הכל זה יכולות חדשות ורכיבים.
הכל טכני מידי, תכלסי מידי, בלי להסתכל על התהליך, עם קושי גדול לחשוב מראש על המשמעויות על האנשים.
ואני – אוהבת לרדת לעומק – אוהבת להבין את הדברים עד הסוף ולבחון משמעויות ולהבין איך זה ישפיע על המשתמשים.
מרגישה לא מפה ולא משם.
נעה לי בתפר עדין של מורכבות ועומק מצד אחד ופשטות ותכלסיות מצד שני.
אוהבת שהעולם שחור לבן – אם כי למדתי כבר לדעת שלרוב הוא אפור
אוהבת "או זה או זה" – אם כי למדתי שיש "גם וגם"
אוהבת לדעת מה יקרה – אם כי מבינה שאנו פועלים במציאות של אי ודאות גבוהה
אוהבת לבוא אם אג'נדה ברורה של פיתרון – אם כי לומדת להקשיב ולראות את האחר
מרגישה לפעמים אבודה, בלי שורשים יציבים,
לפעמים מעופפת בין העולמות, בזכות זה שאין לי שורשים.
ניהול ידע – עולם של תהליכים רכים בתוך הטכנולוגיה
עולם של טכנולוגיה בתוך האנשים
לחצו לקריאת 9 תגובות
