אביגדור שרון
הדיונים ברשתות החברתיות מרתקים אבל גם יוצרים דיסוננס. הם דבר והיפוכו. הם מציפים ודורשים תשומת לב ומאפשרים לקבל מידע מאחרים בקלות, אבל גם קל מאוד ללכת שולל. האם אפשר לקבל החלטות מקצועיות בעזרת הרשתות החברתיות?
הנה למשל, מדי פעם חוזרת ועולה בקבוצות המקצועיות של ניהול ידע בפייסבוק השאלה – באיזו מערכת ניהול ידע כדאי לבחור.
לרוב השאלה מוצגת כך – אנו ארגון X אנו רוצים לשמור ולפתח את הידע שלנו, באיזו מערכת כדאי להשתמש
מיד מתחיל מערך התשובות המוכר. אחד אומר שצריך לדעת מה המטרות, שני משתף מניסיונו ומספר באיזו תוכנה משתמשים בארגון שלו, יועצים כותבים שצריך לעשות תהליך אפיון מקצועי, ספקי פתרונות אומרים – הנה המערכת שלי דבר איתי בפרטי.
כל אחד צודק בדרכו שלו ומזווית המבט שלו.
המדהים הוא שאותה שאלה עלתה גם לפני חודש וגם אז התנהל דיון דומה. ושאלה דומה עלתה חודש קודם לכן. אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של ניהול ידע הוא שצריך לחפש ולבדוק איזה ידע כבר קיים, על מה אנשים שוחחו ולאילו תובנות הגיעו. אבל בדינמיקה המהירה של הרשתות החברתיות ובלהט לקבל וליישם מערכת, לפעמים שוכחים לבצע חיפוש או לדפדף במעלה השיחה. נח יותר לשאול שאלה ולדעת שבמהירות מישהו יענה עליה. זה בסדר, זה מובן אבל זה לא ניהול ידע וזאת לא דרך טובה כל כך לפתוח דיון על ניהול ידע.
אוקיי, לא נורא. אז שואלי השאלות לא הפנימו תחילה את אחד העקרונות החשובים – חפש תחילה ותראה מה כתבו אחרים. אבל לפחות הם מיישמים כלי חשוב אחר – שיחה. ובתקווה, גם הקשבה. אלו הרי הכלים הבסיסיים ביותר הרבה לפני כל מערכת טכנולוגית.
אבל מי לא משתתף בדיונים האלה? נכון, האנשים שבשבילם כל השיחה מיועדת. אלה שיצטרכו להשתמש באותה מערכת שתיבחר. הם אינם בדיון. ומי עוד לא משתתף בדיון הזה? המנהלים שלהם, כמובן.
חיים ברמן, ידיד טוב ומנהל ידע ואיכות מהשורה הראשונה, הזכיר את המשפט היפה "ידע הוא אש שיש להדליקה ואינו כלי שיש למלאו". זה מדויק וממצה. ניהול ידע הוא תהליך שבין אנשים. כלים טכניים יכולים לסייע, אבל אינם מספיקים בפני עצמם. ספר תלוי ביצירתיות ובחכמה של הסופר, לא בדיו ובדף שבו הוא השתמש, נצחון במשחק כדורסל תלוי בכשרון ובזריזות של השחקנים. הכדור לא ינצח את המשחק לבד. כמובן, לכלים הטכניים יש חשיבות עצומה. הם אלה שמאפשרים לאנשים המוכשרים ולמנהלים החכמים שלהם להביא לידי ביטוי את הכישורים ואת הידע שלהם. הם כלים חשובים מאוד והם משפיעים מאוד על ביצוע העבודה. אבל הם לא תחליף לאנשים, הם לא תחליף לתכנון מחושב המסיר חסמים ומעודד אנשים שתורמים. קודם כל האנשים, אחר כך התהליכים והתכנון ורק בסוף המערכות. ביחד – סינרגיה מנצחת. לחוד – כשלון מהדהד.
צוות שעובד יחדיו ביחסי עבודה מעולים, באמון הדדי ובתקשורת טובה, יצליח להתגבר על מכשולים ויידע להפעיל יכולת פתרון בעיות יצירתית. כלים טכנולוגיים מבריקים יעזרו להם לשתף, לארגן, למצוא ולצרוך ידע, לחשב נתוני תקציב, לנהל משימות ולהציג מצגות. אבל בלי האנשים המנוסים שיפעילו אותם, בלי תכנון קפדני בראיה של פסיכולוגיה ושל התנהגות ארגונית, ובלי המנהלים שיעודדו ולא יפריעו, אין להם כמעט ערך.
אז התשובה לשאלה "באיזו מערכת ניהול ידע כדאי לנו לבחור" מתחילה בהתבוננות, בהקשבה ובשיחה מעמיקים, בתהליך המשתף את כל בעלי התפקידים שלהם ניהול הידע קשור ישירות. התשובה האמיתית לא תגיע בשיחה מהירה ברשתות החברתיות. היא תגיע בלמידה ובתכנון הייחודיים לארגון המחפש את התשובה.
רוצים לאפשר כמה דוגמאות למערכות חדשות לניהול ידע ולתקשורת ארגוני
