מחקרים אחרונים מצאו כי 65% מהאנשים מרגישים פחות מחוברים לעובדים אחרים בארגון. העובדים המבודדים, שהתחילו לעבוד בארגון בימי הקורונה מרגישים מאוד מבודדים, אין להם קשרים חברתיים רבים בארגון, קשה להם למצוא את האנשים הרלוונטיים שיעזרו להם ויתנו להם מענה לשאלות, ויש סיכוי גדול יותר שהם יעזבו מהר, לא ישארו ויהיו מאוד מתוסכלים.
איך נצמצם את עזיבת עובדים? איך נייצר את החיבור הזה בין האנשים שלנו? איך ניתן להם תחושה שהם יכולים לקבל מהארגון מענה לצרכים שלהם? איך נייצר מנגנונים קבועים העוסקים בשימור עובדים?
שוק העבודה רותח ובעיקר שוק ההי טק רותח. יש מחסור גדול בעובדים טובים, עובדים עוזבים מקום עבודה אם אין מספיק גמישות, ואם הם מרגישים שהם לא מקבלים שם בדיוק את מה שהם צריכים או רוצים.
ארץ נהדרת מתארים את הסיר לחץ הזה יותר בצורה מדהימה בסדרת הסרטונים של החברה "Webos" אם עוד לא יצא לכם לראות את כל הסרטונים של Webos – היום גם יש להם אתר אינטרנט שמרכז את החזון וכל הסרטונים. https://www.webos-hightechs.co.il
זאת פרודיה, זה אירוניה, אבל זה כל כך נכון.
אבל זה לא רק בהיי טק, גם תחומים נוספים ובכלל הארגונים – ולא משנה אם אתם ארגון ציבורי, או משרד עו"ד עוברים שינוי, העבודה מהבית בארגונים בשנתיים האחרונות עשתה שינוי מדהים בתפיסת העבודה, ביכולת לשלב בין בית למשפחה. ביכולת של העובדים לשמור על קשר ולתקשר באופן שותף בעזרת שלל מערכות התקשורת והמרחבים הארגוניים ולתקשר באופן שותף בעזרת שלל מערכות התקשורת והמרחבים הארגוניים עם עובדים אחרים ובתחושה של מחוברות של העובדים לארגון. המשפחה קיבלה עדיפות עליונה בשנתיים האחרונות – הילד בבידוד, הילד עם קורונה, הסבתא שלא מגיעה כי חוששת להידבק מהילדים, ואנו ההורים מבינים שלהיות 12 שעות מחוץ לבית – כבר פשוט לא עובד.
ארגונים רבים אומרים "אנחנו משפחה"
מה זה אומר משפחה?
ארגון משפחתי הוא ארגון אשר דואג לעובדים שלו (כמו ההורים שלי), הוא ארגון אשר יש זהות גדולה בין השייכות שלי העובד לארגון (כמו שם המשפחה שלי), ארגון הוא מקום בו אני לומד ומתפתח (כמו שאני צמחתי כל החיים במשפחה) הארגון הוא מקום בטוח שאני יכול לעבוד בו שנים (כמו שהמשפחה היא בטוב וברע)
אבל האם באמת ארגון הוא משפחה?
לא מזמן מצאתי מאמר אשר מדבר בשנת 2014 על הארגון כמשפחה מי אוהב אותך יותר מהארגון? שפורסם באתר HRUS שמתאר כיצד ארגונים יכולים להיות יותר משפחתיים
הקורונה לימדה אותי, ואולי גם אתכם שהארגון הוא ממש לא המשפחה שלי, הילדים, ההורים המבוגרים, הם המשפחה שלי ואילו מקום עבודה זה משהו שמשתלב בתוך אבל לא בא במקום, שאני רוצה להביא את עצמי לידי ביטוי גם דרך המשפחה שלי וגם דרך הארגון, ואני מחפש מקום שיאפשר לי לשלב את הכל יחד.
הארגון כקהילה
אז אולי נכון יותר לבנות בתוך הארגון שלי קבוצות שייכות אחרות – קהילות כדי לחזק את הקשרים בין העובדים, כדי לתת להם מקום בו הם יכולים לשאול שאלות ולקבל תשובות לשבור את ה"סילואים" (האיים הבודדים) הארגוניים, לשלב בין הפורמלי לא-פורמלי.
מה זאת קהילה – קהילה מתקיימת במרחב(ים) ובין אנשיה ישנו מפגש, הכירות, איכפתיות, עניין, וולנטריות, סולידריות.
שי בן יוסף, 2010, מגדיר "קהילה היא התארגנות עצמית ובה מגוון התארגנויות, זיקה משותפת לערכים ולמשאבים (חומריים), יחסים אישיים ומתמשכים בין אנשים וקבוצות, המהווה מוקד להזדהות ומשמעות".
קהילה זה מקום בו אנו יכולים לחזק את הממד הרגשי של חברי הקהילה
- לתת תחושה של בית – מקום בוא אני מרגיש שייך ובטוח (גם אם טעיתי)
- מקום ומרחב בו אני לא לבד
- מקום בו יש לי עם מי להתייעץ
קהילה זה מקום בו ישנה חשיבות גדולה לממד השייכות
- מקום שאני רוצה לחזור אליו
- מקום בו גם קולי נשמע ויש לי יכולת ביטוי שאני מרגיש שיש לי ביטוי
- מקום שמקשיבים לי ולדברי יש התייחסות ופידבק
קהילה נותנת מענה להיבטים פונקציונאליים
- החברות בקהילה חוסכת לי זמן
- אני מגיע למידע או אנשים שאני רוצה בקלות
- היא עושה לי יותר קל
בקהילה יש הרבה מאוד ממדים שקיימים גם בארגון אך באופן אחר ויש חיבור בין קהילה לארגון, הם יכולים לחיות ביחד באותו מקום כי בתוך הארגון אנו יכולים להקים מספר רב של קהילות.
על הקשר בין קהילה לארגון ניתן לקרוא כאן
5 סיבות למה קהילות הן הדרך הנכונה ביותר לחבר עובדים לארגון ולהקטין עזיבת עובדים?
קהילות בארגונים לרוב קמות סביב נושאים חוצי ארגון, סביב ממשקים בין יחידות ומחלקות. הן לא עובדות בתוך המבנה ההירכי אלה יוצרות מיצרות שכבת תקשורת ה חוצה ארגונית אשר מחברת בין החלקים השונים של הארגון. זאת יכולה להיות קבוצת שייכות – נשים, סטודנטים, להט"ב, זאת יכולה להיות קבוצה לפי תפקיד מנהלי צוותים, מנהלי מוצרים, זאת יכולה להיות קהילה מקצועית – שפת payton, angular, קבוצה של מהנדסים, או קהילה של מומחי שיווק ביחידות ומחלקות שונות. זאת יכולה להיות קבוצה אשר מקדמת פעילויות יחד בתוך הארגון, יש מגוון גדול של קהילות שניתן להקים בתוך ארגון, אשר המטרה המשותפת של כולן היא להביא ערך לעובדים – ערך שהם יכולים לקבל רק אצלינו ולא בשום ארגון אחר.
קהילה היא מקום אשר מחזק את הזהות והשייכות
חברות בקהילה הרבה פעמים הופכת להיות עוד בפן בזהות, להיות חלק מקהילת הנשים, להיות חלק מקהילה להט"ב מאפשר להביא עוד צדדים וגוונים שלי לתוך ההיכרות שכבר יש לי עם אנשים בארגון. זה מאפשר לי להכיר עוד אנשים שדומים לי בארגון ולייצר גם קשרים מקצועיים וגם קשרים אישיים עם אותם האנשים. מתוך הקשרים הללו יבואו הזדמניות, שיתופי פעולה ורעיונות חדשים. קהילות ניתן גם להקים עבור עובדים חדשים – מקום בו הם יכולים לשאול שאלות שלא נעים לשאול את המנהל או עובדים אחרים בצוות, מקום שיכולים להחליף טיפים שונים לעובדים חדשים.
קהילה הוא מקום בו אנשים חולקים את הידע והניסיון המקצועי שלהם
קהילות מקצועיות בו אנשים יכולים להתייעץ, לשאול שאלות, לקבל מידע שחסר להם ולהעזר באנשים אחרים בתוך הארגון שכבר התמודדו עם בעיות דומות. רק בשבוע שעבר שמעתי הרצאה מרתקת על הקהילות שקמות בתוך הצבא – קהילות אשר מאפשרות לאנשים באותם תחומים לחלוק ידע וניסיון ואפילו לחסוך עלויות (למשל סביב שיח שעלה בקהילות חסכו קניה של כלי טכנולוגי מאוד יקר מכיוון שהבינו שיש כבר את היכולות הללו בתוך הארגון). קהילות מקצועיות יאפשרו לעובדים למצוא בקלות את המענה לביות שלהם ולמצוא מי יכול לעזור להם.
קהילה היא מקום בו אנשים יכולים לייצר ולעודד חדשנות
אנשים ממקומות שונים בארגון חושבים יחד על פיתרונות לבעיות קיימות, אנשים יכולים לחשוב יחד על רעיונות חדשים, על דרכים לשיפור הקשר עם העובדים, על הנגשה של מידע וידע מקצועי ועל חדשנות של מוצרים או שירותים בארגון. קהילה של חדשנות היא דרך נהדרת בה ניתן לקדם נושאים בארגון ולייצר קבוצה אשר תיפעל למען מטרות חדשות ומשותפות. רוצים לשמוע דוגמא? מוזמנים לצפות בסרטון של ליאור ברן שמספר על קהילת חדשנות של משרד עורכי הדין גורניצקי ושות (GNY)
קהילה היא מרחב בו רואים את העובדים
אחד הדברים שחשוב לכל אחד ואחד מאיתנו הוא שיראו אותנו, יראו את הערך שאנו מביאים, יראו את התרומה שלנו וקהילה היא בדיוק מקום כזה – העובדים יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי, לקבל הערכה על התרומה שלהם גם מאנשים אחרים בארגון. פעמים רבות ראיתי איך אנשים שהיו פעילים בתוך קהילות ארגוניות גם קודמו אחר כך בתפקידים כי הם קיבלו הרבה יותר נראות לעבודה שלהם (ולא חסומים על ידי פעילות פנימית בתוך המחלקה שלהם בלבד). מרחב כזה מאפשר לייצר מערכות תקשורת פנים ארגוניות בשילוב עם הכשרות/סדנאות/פעילויות שהן מחברות בין בין הפורמלי לא-פורמלי, מחברות בין העובדים ממחלקות שונות, ומאפשרות חיבורים א-פורמליים בין עובדים.
קהילה היא מקום שחוסך לי זמן
קהילה היא מקום שיכול לחסוך לי זמן, משאבים. אם יש לי בעיה שאני מתמודד איתה, למה לשבור את הראש לבד, אם ניתן למצוא עוד שניים שלושה אנשים שגם הם מתמודדים עם אותו הנושא. אחת הבעיות המרכזיות בארגונים היא למצוא מיהם האנשים שיודעים מה, מי הם האנשים שיש להם את התשובות לבעיות שלנו, קהילות יכולות מאוד בקלות להיות ערוץ בו ניתן למצוא את המומחים הרלוונטיים בארגון ולקבל תשובות אשר חוסכות הרבה זמן וכסף לעובדים ולארגון. בספה המקצועית קוראים לזה לשבור את הסילואיים – לשבור את איי הידע בתוך הארגון ולחבר בין אנשים שונים ממקומות שונים אשר עוסקים באותם אתגרים. שבירת הסילויים יכולה לחסוך הרבה זמן לאנשים ולארגון.
האם בזכות זה שנקים קהילות בארגון העובדים פחות יעזבו אותנו, לדעתי האישית כן, כי בסופו של דבר כולנו כבני אדם מבקשים שיעריכו אותנו, שיתנו לנו הכרה על העבודה הקשה שאנו עושים, שיאפשרו לנו מקום ללמוד להתפתח, ולפעמים זה הרבה יותר חשוב מעוד שניים שלושה שקלים בשכר או עוד 5 טעמים של גלידה כמו שיש ב- Webos.
