הרבה כבר נכתב ונאמר על תקופת הקורונה, והתלבטתי רבות מה יש לי לחדש שעוד לא נאמר, מה אני מרגישה שקורה לנו בתקופה הזאת, אז לאחר התלבטויות רבות, בוחרת לשתף בכמה הגיגים:
- שינוי כהזדמנות העולם הדיגיטלי נפתח לכל
- תקופה של התבוננות
- מערכת החינוך
- מה יקרה בארגונים ביום שאחרי
1. שינוי כהזדמנות העולם הדיגיטלי נפתח לכל
כבר 15 שנה אני עוסקת בהבאת מגמות שקיימות באינטרנט לתוך היום יום הארגוני, ופתאום עכשיו זה קורה ו- big time .
פתאום כשאין לנו ערוצים חלופיים (לא ניתן להיפגש פנים מול פנים, ולהתנהל כרגיל) כולם עושים את הקפיצה הטכנולוגית ולומדים לעבוד עם כלים דיגיטליים כמו zoom, facebook ועוד, ומגלים שזה דווקא די נוח, קל, ומאפשר הרבה יותר.
שעורי הספורט שלי עברו ברגע ממפגש בדשא בחוץ למפגשים ב- facebook live, ואני מספיקה להתאמן יותר פעמים בשבוע.
ליל סדר וארוחות שישי ב- zoom משפחתי של כולם.
וובינרים ומפגשי למידה בכל נושא אפשרי נגיש, קל ונוח.
וכמובן המון המון ישיבות ב- zoom, שיחות עם אנשים, אפילו אבא שלי בן ה- 80+ גילה שניתן לנהל פרוייקטים מורכבים בתחום התשתיות באמצעות שיחות בזום.
בשבילי כל זה הוא לא חדש, כבר שנים רבות עובדת בארגונים גלובליים ונמצאת בקשר קבוע עם אנשים שמעולם לא נפגשתי איתם, וכל התקשורת היא דיגיטלית, יחד עם זאת מרענן לראות איך כולם מתחברים לשינוי הזה. איך זה פיתאום אפשרי לכולם.
אפשר לדבר על הקושי להניע שינויים בארגונים, על הצורך לגייס שותפים לעניין, על איך עושים נכון את התהליך הזה ואיך מכינים את הארגון לשינוי, אבל אנו רואים שגם עם לא הכינו אותנו כלל לשינוי, אנו לומדים להסתגל אליו מהר מאוד כשאין לנו בררה. וזה המפתח בעיניי – ברגע שאין בררה, סוגרים את הערוצים האחרים – אז מגלים שזה הרבה יותר קל מכל החששות והפחדים שהיו לנו לפני כן.
שינוי הוא הזדמנות, הזדמנות לעשות דברים אחרת, להתנסות בכלים חדשים, בשיטות עבודה חדשות. נכון זה קשה בהתחלה, אבל מהר מאוד מגלים את היתרונות הגלומים במדיה הדיגיטלית הזאת.
אחת החוויות שלי בתקופה זאת שקשורה בשינויים הוא וובינר של פרופ' יצחק אדיג'ס שהשתתפתי בו במסגרת הפעילות שלי כחברת הנהלה בפ.א.י – פיתוח ארגוני בישראל. אדיג'ס גורו הניהול שלמדנו עליו באוניברסיטה מחדש את המודלים של שינוי ארגוני. הוא טוען שהארגון מתנהל כל הזמן במצב של שינוי מתמיד. מדבר על מודל החמסה לשיתוף פעולה בין אנשים שונים בצוות וכוחה של הבוהן בבניה של הצוות המשלים, ועל ניהול עם הלב. (למי שרוצה ניתן לצפות בהרצאה בעלות של 50 ₪ דרך אתר פ.א.י.)
2. תקופה של התבוננות
התקופה הזאת פתחה פתח להתבוננות, לעזור לשנייה מהמרדף של החיים, להסתכל מה עשינו ולאן אנו רוצים ללכת, מהאם האבנים הגדולות של החיים ועל מה אנו ממש יכולים לוותר בקלות.
יש כאלה שעצרו לרגע לחשוב ויש כאלה שישר רואים את ההזדמנות ועסוקים במימוש הזדמנויות החדשות. אני באופן אישי מרגישה שעושה גם וגם, גם קצת מסתכלת וחושבת, ושוב שואלת את עצמי מה אני רוצה לעשות ומה באמת חשוב לי בחיים האישיים והמקצועיים, וגם מנסה לחפש הזדמנויות חדשות.
למדתי בתקופה זאת את הערך של המשפחה, ולבלות הרבה זמן עם הילדים, להיות שותפים גדולים יותר בלמידה שלהם, לאכול יותר ארוחות, לשחק יותר משחקים, ואצלינו במושב גם לצאת לטיולים בשדות ליד הבית.
אנו בתקופה של שינוי משברי ואני מקווה שהעולם שלנו אחרי יראה אחרת, יותר נתינה, יותר כבוד, יותר דאגה לסביבה ובעיקר לחיות יותר לפי הלב שלנו, לפני מה שנכון ואמיתי לנו עכשיו.
3. על מערכת החינוך
הרבה נאמר על מערכת החינוך, אני רוצה לציין לטובה את מה שקורה במערכת החינוך, מורות שמעבירות שעורים בזום, מורות ששולחות סרטונים לילדים, עבודות מתוקשבות בעץ הדעת, גלים, עבודות משותפות ב- Padlet וכלים דיגיטליים אחרים. מדהים בעיניי מה שקורה כאן, נכון יש הרבה אתגרים, לא הכל זורם ועובד ויש צורך להתאים לשנות משבוע לשבוע, אך סוף סוף אני באמת מרגישה שכל המורים עשו קפיצה טכנולוגית מדהימה. שנים מדברים על להכניס יותר דיגיטל, למידה עצמית, למידה משמעותית למערכת החינוך וסוף סוף זה קרה. כולי תקווה רק שהמגמה הזאת תמשיך גם מעבר ל"חופשת הקורונה" ושבאמת נפתחה פה דלת לשינוי של אופן הלמידה בבית הספר.
אם הנושא הזה מעניין אתכם יש מרתון של יועצים בפ.א.י שעוסק בשאלות בנושא חינוך.
4. מה יקרה בארגונים ביום שאחרי?
זאת אולי שאלת מיליון הדולר שלנו, לפי אדיג'ס אנו בשינוי תמידי, השינוי הזה הולך להמשך ולהתעצם ולהשתנות כל הזמן. ארגונים ואנשים למדו שניתן לעבוד מהבית, שניתן להתנהל אחרת, אך כדי שהארגון יוכל להתנהל אחרת חשוב לתת לו את הכלים, המיומנויות והכלים הטכנולוגיים אשר יאפשרו לארגון באמת לעשות את קפיצת המדרגה הזאת.
מה שקרה במשבר הקורונה זה שתקשורת סינכרונית (שמתרחשת בכאן ועכשיו) הפכה להיות דיגיטלית באמצעות שיחות ב- zoom , teams וכלים אחרים.
השלב הבא הוא להעביר גם תקשורת א-סינכרונית לערוצים דיגיטליים – תקשורת א-סינכרונית היא תקשורת שאינה תלוייה בזמן – כמו לקרוא והגיב על כתבה שפורסמה ב- Mako או בפייסבוק – כל אחד יכול לעשות זאת בזמן שנוח לו, ובהתאם לצורך.
השלב לאחר מכן היא כתיבה משותפת – עבודה על קבצים שיתופיים, עבודה עם מסמכים חיים שמתעדכנים כל הזמן. זה קורה, זה מתחיל, אך עדיין לא אצל כולם.
שנים אני עוסקת בנושא של חדשנות דיגיטלית בארגונים, הנגשה של ידע, קהילות מקצועיות ובעיקר מתן של כלים ישומיים וטכנולוגיים כדי לעבוד בצורה אחרת.
אני מאמינה בכל הלב שהעתיד צופן לנו יותר תקשורת דיגיטלית ארגונית, יותר פתיחות, יותר אותנטיות ולכן באמת מאמינה שהאמצעי להגיע למקום הזה הוא באמצעות סביבות עבודה דיגיטליות לארגונים בשנים האחרונות אני עובדת עם חברה מקנדה בשם igloo חברה מובילה אשר מציעה לארגונים כלים לתקשורת ארגונית – פורטל ארגוני מהדור החדש. אני עובדת עם מגוון של כלים דיגיטליים, אך מאמינה באמת ובתמים שהכלי הזה מציע המון דברים טובים לארגונים.
קהילת פ.א.י – פיתוח ארגוני בישראל משתמשת כבר שנה במוצר שלהם כקהילה דיגיטלית, ובמשבר הקורונה ידענו יחד לקחת את הקהילה הזאת למקום חדש – וובינרים, שיחות, מאמרים מקפיצים את תחושת הערך של חברי הקהילה ונותנים להם כלים פרקטיים, הרבה מאוד חברים שעזבו חוזרים ומצטרפים לקהילה דווקא בימים אילו. כמו שהם עשו את הקפיצה הזאת, אנו מלווים ארגונים נוספים גם בתהליך הזה של השינוי הדיגיטלי.
ביום ראשון העברתי עם רעי דישון CommAgain וובינר בנושא על סביבות עבודה דיגיטליות שנותנות מענה להיום וגם מחר. מוזמנים לצפות בשידור שהיה.
בשבילי הנושא הזה של דיגיטל בארגונים היא עובדה עם הלב כמו שמדבר אדיג'ס, משהו שאני באמת מאמינה שמביא ערך לאנשים ולארגונים. אשמח לעבוד יחד עם הארגון שלכם ולהביא לכם את קפיצת המדרגה הדיגיטלית שהארגון שלכם צריך.
אם זה מעניין אתכם, מצרפת כאן כמה קישורים לחומרים רלוונטיים נוספים שכתבנו.
פיתרון להמשכיות עסקית בתקופה הקורונה ולאחריה
פתרונות לעבודה מהבית בעידן משבר הקורונה
שיפור תהליכי העבודה באמצעות סביבת עבודה דיגיטלית
כיצד מחזקים ב- Paycor את הקשר בין העובדים באמצעות סביבת עבודה דיגיטלית
5 דרכים בהם ניתן להביא ערך משימוש בפורטל הארגוני
2 סרטונים המציגים את הרעיון של סביבת עבודה דיגיטלית לארגון
מה השתי תובנות שלכם מהתקופה הזאת?
