בשנת 2009 – 2007 התחלתי לכתוב בלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו.
עולם הרשתות החברתיות זז כל הזמן, וניראה לי שהיום האופנה היא באתרי WordPress אישיים,FaceBook, LinkedIn – אז אני מעבירה / מעתיקה את הפוסטים שלי לפה, אבל התגובות… ישארו במקור. ממליצה לכם להכנס לצפות בהן. יש שם תגובות מאוד מרגשות!
הנה הפוסט הראשון שלי:
נכתב במקור ב- יום שבת, 17/11/07, 20:31
לחץ לצפייה 9 תגובות – הן מרגשות!
ארבע שנים שלא כתבתי כמעט אף מילה במדיה הוירטואלית המדהימה הזו. ארבע שנים שהרחקתי והדחקתי.
ארבע שנים, שהסתכלתי עליכם – בגעגוע ובקינאה. על הריגוש שהמדיה הזו מכינסה לחייכם, על היצירתיות שהיא מעוררת. וההתמכרות…. ההתמכרות הזו להתחבר בכל רגע פנוי, לראות מה חדש ומה השתנה…. הסתכלתי ולא נגעתי – כמו נגמל שמתרחק מסיגריה, כך גם אני.
ועכשיו אני מתחילה את הגלגלול השלישי.
הגלגול הראשון היה בשלבי כתיבת התיזה – תקופה בה העתיד היה ענן אחד גדול של אי וודאות. זו הייתה התקופה שלי בדמות וירטואלית אשר חיפשה זהות בחדרי צ'ט ושיחות לתוך הלילה ב- ICQ ודומיו. דמות אשר נשבתה לנצח בקסם של המדיה הוירטואלית, המדיה אשר מאפשרת לחצות גבולות ולשבור מחסומים. בתקופה זו יצרתי קשרים עמוקים ואינטימיים עם אנשים שמעולם לא פגשתי.
דרך האנשים הללו למדתי המון על עצמי, על תפיסת המציאות שלי ושל האחרים – זו הייתה תקופה מעצבת בחיי.
הגלגול השני כבר היה מקצועי – שלוש וחצי שנים הייתי עורכת התוכן ומנהלת הפורומים שלקהילת המנהלים – מנהיגים ברשת. התמודדתי עם אתגרים כמו להביא תכנים טובים לקהילה, ליצור תנועה, להופכו למשהו רלוונטי לגולשים. בין השאר גם "שילמו לי כסף בשביל לדבר בפורומים". ניסיתי כמיטב יכולתי ליצור דיונים משמעותיים על סוגיות מתחום הניהול בפורומים וירטואליים – משימה לא קלה בכלל אשר חידדה לי את היתרונות כמו גם החסרונות של המדיה הזו.
אחר כך צללתי למעמקי החיים הרציונאליים – עברתי ממקום ביצועיסטי משימתי לכיסא של יועץ. ליתר דיוק בהגדרת התפקיד הנוכחית שלי – יועצת ארגונית לניהול ידע בחברת ניהולים. בשנים אילו אספתי את התובנות שלי, יחד עם הידע הנצבר בניהולים על מנת ליצור שינוי בארגונים. הקמתי קהילות לומדות ואתרים, לימדתי והדרכתי אנשים (מובילים) כיצד להפיץ ידע, לפרסם תכנים ולכתוב בפורומים, כתבתי ויישמתי מתודולוגיות של ניהול הידע ויותר מכל ניסיתי לראות כיצד הופכים את המשאב העצום הזה שניקרא ידע לנחלת כלל הארגון.
והיום, אני חוזרת – ואני מקווה שבגדול. חוזרת למדיה הזו שכל כך התגעגעתי אליה. המדיה הוירטואלית אשר מאפשרת לחצות גבולות, לשבור מחסומים וליצור קשרים עם אנשים שלעולם לא אפגוש.
לא כתבתי תכנית עבודה לבלוג, לא הגדרתי יעדים ומדדים, לא פיתחתי מתודולוגיות.
פשוט לילה אחד שכתבתי במיטה ולא נרדמתי, ופתאום כבר כל הבלוג הזה היה כתוב לי אי שם בראש, וכל מה שצריך לעושת זה רק – לעשות.
אז הנה אני פה!
אז אם גם אתם מרגישים כמוני – תנו לי כוכב, שאוכל להרגיש שייכת לפה.
מקווה שתהנו
גלית גנאור
