פוסט זה פורסם ביום חמישי, 4/3/10, 23:23
6 תגובות היו עליו בבלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו
לקוח פנה אלי וביקש לשמוע מה נעשה בארגונים אחרים על מנת לקבל רעיונות לדברים שניתן לעשות בארגון שלו.
כמובן ששמחתי לספר על כל מיני פיתרונות ושימושים שעשו בארגונים אחרים. אך תוך כדי השיחה שמתי לב שזה לא תמיד "מדבר" אל הלקוח.
אחת הדוגמאות הפשוטות הוא ארגון שיושב בת"א ויש שם בעיית חנייה. הצוות בדלפק מנהל את כל נושא החניות של האורחים, ועושה שימוש בחניות של עובדים שלא מגיעים באותו יום למשרד, לחניות אורחים. כל התהליך מנהול ברשימת MOSS פשוטה מאוד – מי שרוצה חנייה ממלא טופס פשוט, ובדלפק חוזרים אליו עם מספר החנייה.
בעודי מספרת אני מרגישה את הלקוח שלי חושב – טוב, לנו זה לא מתאים כי אצלינו החניות לא מתנהלות בדרך הזו…..
דוגמא אחרת היא יצירת שכבת ידע חדשה שמארגנת את ה"תורה" הארגונית המפוזרת בהמון מקומות – גם זה מתאים אבל לא לכולם.
ואז זה גורם לי לחשוב – עד כמה באמת אנו יכולים להעתיק פיתרונות שנעשו בארגונים אחרים? עד כמה תהליכים ונושאים שמתאימים לעולם תוכן אחד, באמת יכולים להתאים גם למקום אחר?
הרי, ניהול ידע עוסק קודם כל בשימוש חוזר בידע שכבר קיים. כלומר, אך נכון הוא ללמוד מה נעשה בארגונים אחרים ו"להעתיק" מהם. אבל ההעתקה היא לעולם לא copy – paste פשוט כי צריך תמיד להתאים את התהליך לארגון ולעולם התוכן המדובר.
האם אתר משאבי אנוש בכל ארגון יכיל את אותם פונקציות? האם אתר הדרכה תמיד יהיה דומה? מה עם דף הבית – האם תמיד חייבים לשים שם את ימי ההולדת של העובדים (הלקוחות מתים על זה…) או שאולי צריך לחפש כל פעם את הדברים הייחודיים שיתנו לאותו ארגון ערך מוסף?
ואיך בכלל מוצאים את אותם דברים יחודיים?
הטיפ שלי בעניין – חפשו תהליכי עבודה שמנהולים בהמון המון מיילים בארגון ונסו לראות אם ניתן לשדרג אותם באמצעות רשימת MOSS, או כל דבר אחר. בדרך כלל אם מצאתם תהליך כזה תוכלו לתת ערך מוסף משמעותי.
לחצו לקריאת 6 תגובות
