פוסט זה נכתב ביום שלישי, 22/9/09, 23:37
15 תגובות  היו עליו בבלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו

לנו כישראלים, כאנשים, כמנהלים יש נטייה מהר מאוד לשפוט את האחר, ולצאת בהצהרות "אצל קודמי, הפרויקט נכשל, מעכשיו …. נצליח" האמנם?

מה זה בעצם כישלון של פרויקט? איך אנו מגדירים שפרוייקט נכשל?

בתחילת הפרויקט הגדרנו מטרות, הגדרנו יעדים הגדרנו את הכיוון אליו אנו רוצים להגיע ומה אנו רוצים להשיג.

במהלך הדרך, ננקטו הפעולות הפעולות שחשבו שיובילו לתוצאות הרצוייות. אך משהו השתבש שם בדרך.

• אולי בדרך נשכחו או השתנו המטרות?
• אולי הארגון עשה שינוי אסטרטגי בכיוון, בשוק או במבנה?
• אולי הסביבה הארגונית השתנתה?
• אולי הבעייה היא בשלות של הארגון לקבל את השינוי ולהכיל אותו?
• אולי לא הוגדרו תהליכים נכונים ברמת הפרוייקט?
• אולי לא נבחרו האנשים הנכונים לניהול והמימוש של הפרוייקט?

ישנם הרבה מאוד גורמים וסיבות אשר יכולים להשפיע על המהלך של הפרוייקט.

אבל אני נוטה בעיקר לחשוב על ה"כישלון" כאבולוציה.  במקום לחפש את הגורמים לכישלון, אפשר להסתכל עליהם ולהבין שבזמן ובמקום הנתון, מתוך הסתכלות על מגוון של אפשרויות שונות, ויחסי כוחות שונים התקבלו החלטות מסויימות. להחלטות אילו משמעויות להמשך.

למה אבולוציה? כי באותו הזמן בהינתן המידע הקיים, אילו היו ההחלטות הנכונות לקבל. אך אם הזמן, הנתונים, הסביבה והצרכים משתנים. החלטות שקיבלנו בעבר פיתאום ניראות לנו מוטעות.

למה אבולוציה? כי אבולוציה מדברת על שינוי מתמיד והתאמה כל הזמן לסביבה המשתנה.

למה אבולוציה? כי כשאנו מדברים על אבולוציה ברור שאין נכון ולא נכון, אין הצלחה או כישלון אלה יש איזו תנועה של התאמה כל הזמן לצרכים השונים.

פרויקטים, ובעיקר פורטלים ארגוניים, נתונים כל הזמן לאבולוציה של הארגון. מידת ההצלחה שלהם נקבעת קודם כל ביכולת שלהם להשתנות כאשר הארגון משתנה.

שני דוגמאות אשר ממחישות את האבולוציה בארגונים:

בארגון אחד, הגדרנו בתחילת הפרוייקט את המטרות ואת היקף הפרוייקט (שלב א') אח"כ הגיע שלב ב' ושלב ג' ופתאום לאחר 4 שנים ראינו שיש כזה באלגן בפורטל, פתרונות של תלאי על תלאי שנבנו במהלך הדרך, ושינוי ארגוני כל אילו יחד – הובילו להחלטה – יש צורך לעשות שינוי משמעותי במבנה של הפורטל, לפרק את כל התכנים ולארגן אותם מחדש כך שיתאימו גם לידע שנצבר במשך הזמן, וגם לשינויים שנעשו.

 האם פרוייקט כזה נכשל? להפך! הריענון וה- face lifting שנעשה רק חידד והתאים את הפיתרון לשינויים אבולוציוניים טבעיים שהתרחשו ב- 4 שנים הללו.

בארגון אחר, בשלב  הראשון הוחלט להעביר אתרים קיימים בפלטפורמות שונות לפלטפורמה אחת אחידה וליצור סטנדרטיזציה בצורה ובמבנה של אתרים מקומיים. לאחר כשנתיים ראו שהאתרים הללו בעצם לא מכילים את עולם התוכן הרלוונטי לקהל היעד, יש שם הרבה מאוד כפילויות ומידע שהוא חלקי מאוד. כתוצאה מכך הוחלט להתחיל במהלך של בנייה של פיתרון כולל אשר מכיל בתוכו הרבה מאוד עולמות תוכן חדשים ומתאים לקהל יעד רחב יותר.

האם הפרוייקט הראשון נכשל? היכולת של הפורטל להתאים את עצמו כל הזמן לשינויים ולבשלות של הלקוחות בארגון, ולהתקדם כל פעם שלב נוסף – היא ההצלחה האמיתית.

בכל פרויקט שהייתי, יש נטייה לטעון שמה שנעשה עד עכשיו לא היה טוב, אבל זכרו, אם לא היינו עושים זאת, כניראה לא היינו יודעים היום את מה שאנו יודעים.

הצלחה וכישלון פוגש אותי בזמן האחרון גם ברמה האישית,  הצעות לארגונים שונים אשר התקבלו או שלא, מפגשים עם אנשים אשר הולידו המשך של פעילות או שלא – האם אנו צריכים להסתכל על כל אינטראקציה כזו כהצלחה או כישלון, וללמוד ממנה?

אני רואה את "ההצלחות / כשלונות" האישיים שלי כאבולויצה גם כן – אולי לא הצעתי את הדבר הנכון לאדם הנכון בזמן הנכון. אולי זה לא היה הזמן הנכון. אני מסתובבת עם אופטימיות פנימית אישית שבאינטראקציה הבאה שלי עם אותו ארגון / גורם כן תוביל ליצירה של דברים יחד.

אופטמיות יתר או חוסר הבנה של התוצאות והמשמשעויות?

לחצו לקריאת 15 תגובות