פסח מגיע, אביב מגיע ואתו מגיעים דברים חדשים
לכל אחד פסח הוא משהו אחר, בשביל האחד זה מפגש עם כל המשפחה, בשביל אחר זה הניקיון של לפני החג, יש כאלה שעבורם זה חופש וטיולים בעוד לאחרים זה האוכל המיוחד.
כל אחד חווה את הפסח בצורה שונה. אז רציתי לקחת מחג הפסח ארבע חוויות אישיות שלי, לקשר אותם לחיים שלי ולעולם של ידע, שיתוף, ותקשורת דו כיוונית.
אז מה זה פסח בשבילי?
1. לעשות ניקיון לפני הפסח
אני לא באה מבית דתי, נהפוך הוא – קיבוצניקים בנשמה. אבל משהו באווירת החג וגם לעשות סדר בכל מיני פינות בבית חשוב גם עבורי. לרענן, להוציא, למיין להחליף, לייצר תחושה של התחדשות.
איך זה מתקשר לעולם העבודה?
כל פרויקט שעוסק בידע ובתקשורת הוא בעיני סוג של סדר פסח. הרבה פעמים אני משתמשת באנלוגיה הזו, של לעשות פסח – במסמכים, בתיקיות, באתרים, בכל מקום. אי שם במהלך הפרויקט כשאנו מתחילים לעבוד עם התכנים מרגישים את הצורך הזה לעשות את הסדר, לטייב, לשפר, למחוק, להזיז. זה חלק בריא מאוד בתהליך. לפעמים הוא מתיש ולפעמים ניראה כאילו לא נגמר (כמו שלקוחה אמרה לי רק היום – אנו צריכים לאסוף ידע של 80 שנה), אבל הוא חלק חשוב מאוד, כי לפני שאנו מביאים משהו חדש למשתמשים, הוא צריך להיות קודם כל רלוונטי. עדיף מעט בגדים איכותיים מאשר ארון מלא בגדים שכבר לא לובשים. עדיף פחות תכנים אבל שיהיו שימושיים ומדויקים מאשר לשמור אוסף של כל המסמכים שאי פעם נכתבו.
2. סוף סוף הסופרמרקט נראה כמו שאני רואה אותו בכל פעם שאני נכנסת
כאמא לילד שחולה בצליאק (רגישות לגלוטן וקמח), אני רגילה לדלג על חלק ניכר מהמדפים. בפסח אני מאושרת. סוף סוף כולם מרגישים את מה שאני מרגישה כל השנה, כאשר חצי מהסופר מכוסה מחשש לחמץ. אמנם, הנושא מאוד התפתח ב- 8 שנים בהם אנו משפחה צליאקית, כיום כמעט בכל סופר יש מה לקנות וכמות התחליפים משתפרת כל יום. עדיין, כשתכנסו לסופר במהלך החג, תחשבו על כל אלו שככה רואים את הסופר בכל יום.
והמוצרים המיוחדים שיוצאים בחג, כל שנה אני קונה כמויות של עוגות כשל"פ, אפיפיות, פסק זמן, אבקות מרק ועוד מוצרים שרק בשבוע הזה ניתן להשיג אותם במחירים שווים לכל נפש.
בשנים האחרונות גדלה המודעות לרגישויות למזון, בהחלט אנו במקום אחר, גם למדנו במשך הזמן מה כן אפשר ומה לא, פסח הוא עדיין חגיגה, חגיגה בדברים הפשוטים – ללכת לקניון ולהזמין קרפ עם שוקולד, ולזלול כמו כולם. ללכת למסעדות המזון המהיר הפשוטות ולהזמין המבורגר עם לחמנייה או מאפה בצקי אחר. לעשות את זה בפשוטת, בלי לשים דגש רב על המרכיבים.
ואיך זה מתקשר לעולם העבודה?
אולי ניקח את נושא המודעות – המודעות ההולכת וגוברת של האנשים, לקבל מהארגון כלים שמאפשרים שיתוף קל ומהיר. וגם אולי הנגישות שמאוד השתפרה.
לפני שנים הייתי נוסעת לחנות אחת מיוחדת בפתח תקווה כדי לקנות מוצרים ללא גלוטן. היום בכל סופר רענן כבר יש מחלקה מתאימה. גם בעולם העבודה, פעם היינו רצים להתייעץ עם מומחה מיוחד, לקבל משהו שהיה שונה ואחר, היום, הכל זמין, הכל קל, ואם הוא לא קל וזמין – בעיה – יש פער גדול בציפיות בין מה שאנו חווים בחיים הפרטיים שלנו לבין מה שקורה בחיים הפרטיים שלנו.
אנו חיים בעולם בו המודעות הולכת וגוברת, מודעות לצרכים של הלקוחות הפנימיים והחיצוניים שלנו, מודעות לצרכים שונים של אנשים שונים. ארגונים כיום יותר ויותר מנסים להציע מגוון גדול של דרכים לתקשורת בין הלקוחות לארגון (תקשורת רב ערוצית) וגם בתוך הארגון.
3. מפגש משפחתי בליל הסדר
מפגש משפחתי הוא תמיד משהו מורכב, כל אחד מגיע ממקום אחר, עם ציפיות אחרות, כל אחד עם התפקיד שהוא ממלא בתוך הדבר הזה שנקרא משפחה. שמחים להיפגש יחד, אך מגיעים לאירוע הזה כל אחד מהמקום שלו. יחד נפגשים לארוחת ליל הסדר, יחד יושבים במטרה להעביר ערב נעים ונחמד. האם זה מצליח בכל המשפחות?
איך זה מתקשר לעולם העבודה?
כל פרויקט שאנו מנסים לקדם, כל תהליך שאנו רוצים לעשות – כדי שהוא יצליח, צריך לחבר את האנשים יחד למטרות ולמשימות המשותפות. כמו במשפחה, כל אחד מגיע עם האג'נדה שלו. בתוך תהליכי של שינוי ארגוני ובכל תהליך ארגוני חשוב מאוד לחבר את האנשים לתוך התהליך, לשתף אותם במה אנו רוצים להשיג ולתת להם תחושה שהדעה שלהם נחשבת, שלוקחים בחשבון את האינטרסים והרצונות שלהם בתוך התהליך הזה.
חשוב מאוד לייצר את התקשורת הדו כיוונית, להקשיב לאחרים, לשמוע ואז להתאים את מה שאנו רוצים להשיג, בהלימה עם האחרים השותפים שלנו.
4. טיולים בחופש
בחופשת הפסח כל עם ישראל יוצא לטייל. מקומות הבילוי עמוסים, אנשים ממנגלים, מטיילים בכל מקום, יוצאים לטבע, משנים אווירה, סופגים משהו אחר. בשבילי זאת הזדמנות גם לטייל וגם להיות בזמן איכות עם המשפחה, הילדים, החברים או סתם לפגוש את עם ישראל. למצוא דברים שמתאים כל אחד לעשות יחד ולשלב בין הרצונות של כולם, כדי לייצר חוויה של כייף יחד.
איך זה קשור לעולם העבודה?
הארגון שלנו אינו הומוגני, יש בו מגוון גדול של אנשים מסוגים שונים, יש כאלה שדוחפים ומקדמים דברים, יש כאלה שכל מה שחשוב להם זה שיעזבו אותם ולא יפריעו להם יותר מדי, יש הרבה סוגים של אנשים. תקשורת דו כיוונית פתוחה יכולה לאפשר לאילו שרוצים לתרום ולקדם, לתת ביטוי למקום הזה שלהם, לתת להם אפשרות להשפיע על הסביבה ולעשות משהו למען כולם. במקום שמעודד תקשורת דו כיוונית, יוכל מי שיש לו רצון לתת יותר להרגיש יותר מחובר לארגון כאשר יפתחו בפניו ערוצים לתקשורת. ואילו מי שלא מעוניין לקדם, פשוט לא יעשה שימוש בערוצים הללו. אך אולי ירא המה קורה בערוצי התקשורת, ילמד ויפנים מתוכם והדבר יבוא לידי ביטוי חיובי גם בעבודתו, בדינמיקה שלו בתוך הארגון וגם הוא ירגיש יותר מחובר לארגון
פסח הוא תקופה של שינוי, החורף מסתיים, הקיץ מתחיל ואיתו מתחילות אנרגיות חדשות של פריחה. תקופה זו מציפה כל מיני תחושות ומחשבות בחיים הפרטיים וגם בחיי העבודה. זה הפסח בשבילי, מעניין מה הוא בשבילכם.
