פוסט זה נכתב ביום ראשון, 10/2/08, 22:36
1 תגובות הייתה עליו בבלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו
בפוסט הקודם התייחסתי על קצה המזלג לנושא של אבחון צרכים של המשתמשים, אני רוצה קצת להרחיב נקודה.
כשמדברים על משתמשים – ועל לקוחות יש לנו מספר מעגלים של שותפים בתהליכי ניהול הידע.
יש לנו את המשתמשים – אילו שאמורים בעיקר להשתמש בידע המתפרסם. לעיתים הם גם יתרמו לידע מכיוון שהרבה מהידע נמצא בשטח, אך בעיקר הם יהיו צרכני הידע.
יש לנו את המובילים (יש קוראים להם מומחי תוכן) – אילו שאחראיים על הידע – הם מפרסמים את הידע, מגדירים על פי רוב איך הידע יוצג, ועושים שימוש רב מאוד בכלים של ניהול הידע.
יש לנו את מנהל הידע – הגורם בארגון בעל הראייה הרוחבית אשר רואה מעבר לפרוייקט כזה או אחר, ואחראי בין השאר על תהליכי הסינכרון של הידע בארגון.
יש את גורמי ההדדרכה בארגון – יש ממשקים רבים הקשורים ללמידה בין תהליכי ניהול ידע להדרכה. ישנם ארגונים בהם הממשק הזה הוא חזק מאוד.
יש את אנשי הטכנולוגיה – אילו שבונים את הפיתרונות, עושים פיתוחים ופעמים רבות מעודדים שימוש בכלים חדשים למימוש של צרכים.
ויש אותנו – היועצים – אמנם אנחנו לא משתמשים – אך אנו מזהים, מגידירים ומאפיינים את הצרכים, מציעים את הפתרונות ונמצאים שם לכל אורך שלבי התהליך (שאגב לעולם אינו נגמר)
הבעיה שאני נתקלת בא היא שלכולם צריך "למכור" את הרעיונות שלנו. כולם שותפים ברמה כזו או אחרת לתהליכי האבחון והאפיון, כולם שותפים למתן הפתרונות ובעצם, התפקיד שלי לפחות בארגונים רבים הוא להיות "המתרגם".
המתרגם – מתרגם שמדבר בכמה שפות שפת הביזנס, שפת המשתמשים, שפת המחשבים ובטח יש עוד כמה שפות. חלק ניכר מהעבודה שלנו היא פשוט לתרגם – לתרגם את צרכי המשתמשים לשפה שאנשי הטכנולוגיה יוכלו לאפיין.
לתרגם את שפת מובילי הידע – וללמד אותם לכתוב ולהעביר את הידע שלהם. פעמים רבות בגלל מומחיותם בתחום הם מדברים בשפות שהמשתמשים שלהם לא מכירים.
לתרגם גם לשפה של מנהל הידע – שרואה את הדברים בראייה רוחבית.
וליצור סינכרון בכל התהליך המורכב הזה.
"מי אמר שזה מה שהם צריכים?" – משפט ששמעתי לא פעם…..
כאשר אנו בתור המתרגמים, צריכים להעביר את הצרכים והדרישות מגורם אחד לאחר.
במצב כזה עומדות בפני שתי אפשרויות
האחת – להתגונן – לטעון "זה מה שהמשתמשים אמרו, זה מה שהם רוצים, ולהגן את התיזה". אבל מהניסיון שלי, ראיתי שהרבה פעמים הדרך הזו לא עובדת טוב. כי כאשר המתרגם מעביר את המסרים לפעמים זה הרבה פחות אוטנטי ומתקבל פחות טוב על ידי הגורמים השונים.
דרך השניה – ליצור דיאלוג ותקשורת – להביא את הצדדים השונים יחד לדבר על הדברים. אולי זה לא באמת מה שהם צריכים? אולי באמת ניתן לתת סוגים שונים של פיתרונות?כאשר כל הצדדים יושבים יחד סביב שולחן ומדברים על הצרכים ועל הפיתרונות יכולים לעלות פיתרונות שונים לאותם הצרכים. תהליכים כאילו יוצרים דיאלוג ותקשורת בונה בתוך הארגון.
אבל אם כל תפקידינו הוא להביא את כולם לשולחן הדיונים – האם בכלל צריך יועצים??
לחצו לקריאת 1 תגובות
