פוסט זה נכתב ביום שני, 28/1/08, 21:41
17 תגובות היו עליו בבלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו
כשהמשתמשים יודעים מה הם רוצים – קשה לנו על זה.
כשהמשתמשים לא יודעים מה הם רוצים – קשה לנו עם זה
כשאנחנו מנסים לטעון שאנו יודעים מהם צרכי המשתמשים – האם אנחנו מפספסים את המטרה?
צרכי המשתמשים – האם יש דבר כזה?
בניהול ידע עובדים צמוד מאוד למשתמשים – והמטרה היא בסופו של דבר שהפיתרון יהיה מקובל על המשתמשים.
במערכות של SAP רק לשם השוואה – הגישה היא שונה.
שם הראייה היא שמפתחי המערכת למדו לאורך השנים מהו התהליך הנכון לביצוע של רכישה או הזמנה, והארגון – צריך ללמוד להתאים את עצמו לתהליכים של המערכת.
בניהול ידע – הכל שונה.
המערכת מתאימה את עצמה לצרכים של המשתמשים. ואז הפיתרונות שנבנים מבוססים על תהליך זיהוי הצרכים של המשתמשים, ובעיקר על עבודה צמודה עם מובילי הידע (נציגים מהיחידות, מנהלי האתרים ומומחי התוכן).
אבל האם באמת המשתמשים יודעים מה הם צריכים?
האם אנחנו יכולים לתרגם את צרכי המשתמשים לפיתרונות בצורה נכונה?
האם לא נעשית קפיצה מהירה מידי לפתרונות ולתבניות החשיבה הידועות והמקובלות?
יצא לי לעבוד עם משתמשים בניסיון להגדיר מה הם רוצים – היו פעמים שאמרו הם רוצים לקבל ידע מסוג A, B ו- C והם רוצים לקבל אותו בצורה של X.
היו הרבה מאוד פעמים בהם הצגנו פיתרון כלשהו שאמור לענות על הצרכים – אבל אז במקום להתייחס למהות של הקונספט – אנשים מתחילים להתייחס למה שקל – לפונטים בצבע שחור ולא כחול למה זה בצד ימין ולא בצד שמאל..
הרבה פעמים אני מרגישה שאנשים נוטים להתייחס למה שקל ולא למהות של הדברים ולמשמעות העמוקה יותר.
אז איך מצליחים בכל זאת לבדוק עם המשתמשים שלנו אם אנו עונים להם על הצרכים?
איך אנו יכולים לעזור להם להגדיר צרכים?
איך אנו יכולים לדאוג שהפיתרון שאנו בונים יהיה באמת משמעותי עבורם לאורך זמן?
לחצו לקריאת 17 תגובות
