האם ארגונים צריכים לאמץ גישה של Social?

אחד הארגונים איתם אני בקשר שואל את עצמו, למה בכלל אנו צריכים לאמץ גישה של Social בארגון?

האם זה רק טרנד חולף? מה יצא לנו מזה? ומה הערכים שאנו נשיג מתהליך כזה?

בארגונים רבים הקמנו פורטלים רבים, אתרי תוכן בהם מופיעות חדשות הארגון, ספר הטלפונים וכמובן ימי ההולדת. בארגונים רבים גם הקמנו אתרים בעלי מידע מקצועי רלוונטי לעובדים לפי תפקיד. משאבי אנוש, חוק ומשפט ומידע רלוונטי לעולם התוכן של העובד בין אם הוא בביטוח, בבנק או בכל חברה אחרת.

אז במה שונה ש- Social  הזה שכולם מדברים עליו ולא מספיק מבינים את הערך?

כמה מילות מפתח מרכזיות

1. Engagement – מחויבות, מחוברות ותחושת שייכות.

2. חיזוק עוצמת, תדירות הקשר בין אנשים בעלי קשרים חלשים.

3. יצירה של יותר אמון, שיתוף פעולה.

מילים גבוהות , מילים מבטיחות, מילים חשובות. אך מה הן אותן המילים?

1. Engagement – אחת המחלות הגדולות של הפורטלים הארגוניים הוא שזה מידע שמגיע מהמטה לשטח. מידע שזורם בצורה חד כיווניות – ההנהלה מפרסמת, כותבת והשטח קורא, מבצע. מידע שהוא Top-Down. מה תיתן לנו הרשת החברתית? הוספת יכולות Social – מאפשרת לעבוד גם Bottom -UP כלומר מהשטח כלפי מעלה. תיתן את ההיזון החוזר הזה של השטח, תשמיע את הקול של השטח ותיתן ל"אחרון העובדים" את ההרגשה והתחושה שמישהו מקשיב לו.

האם אנו ממציעים פה משהו חדש? ממש לא! ערוצי התקשורת הללו האלה תמיד היו בארגון – בשיחות מסדרון, במיילים שנשלחו בעקבות פרסום מסוים או בקבוצות דיון בו עולים שאלות לדיון.

אז מה החידוש? הפשטות, הקלות, הנוחות, השינוי שעושה בחיים הפרטיים שלנו היכולת לעשות like על פוסט או תמונה של חבר, היכולת להגיב להודעה שהתפרסמה ב- Ynet , וההתנהגות המאוד בסיסית שלנו – לחזור שוב ושוב לאותם מקומות לראות מה אני כתבתי, מה אחרים כתבו, איך אחרים הגיבו. תחושת ה- engagment, המחויבות שאנו מרגישים כלפי משהו.

2. חיזוק עוצמת, תדירות הקשר בין אנשים בעלי קשרים חלשים. חבר שלי (דורון) סיפר לי השבוע סיפור: יש לי חבר (ערן) בפייסבוק, שאני מכיר אותו כבר מעל 20 שנה, אבל נפגשנו פעם אחרונה לפני 6 שנים. יום אחד ערן מפרסם שהם מחפשים לגייס עובדים, בדיוק בתחום ההתמחות של דורון. דורון פנה אליו והגיע לראיון. האם זה היה יכול לקרוא לפני עידן הרשת החברתית?

בוודאי שכן, אם היינו יכולים לשמור על קשר עם כל האנשים שפגשנו, ולדעת מה הם עושים, מה הם מחפשים, אז היינו יודעים לעושת את ההצלבות הללו. היום בעידן הרשתות החברתיות הרבה יותר קל להגיע למידע הזה, הרבה יותר קל לשתף.

ואיך זה פוגש את הארגון? גם בארגון אין לנו זמן לספר לאנשים את כל הדברים שאנו עושים או יודעים, כמות האנשים שאנו בקשר יומיומי חוזר היא מוגבלת. אבל אנו יכולים להרחיב את רשת הקשרים האישיים שלנו באמצעות רשת חברתית כזו. אם אני אדע שקולגה שלי, שלא יצא לי להיפגש איתו כל הרבעון, מתמודד אם אתגר מסויים, ויש לי את הדרך לעזור,  האם לא אעזור לו?

הרשת החברתית הוירטואלית מאפשר לנו לחזק את הקשרים החלשים הקיימים שלנו, ונותנת להם ביטוי רב יותר.

3. יצירה של יותר אמון, שיתוף פעולה. אווו…. איזה מילים, אמון… מה זה בכלל אמון, ואיך זה קשור לסיפור? ככל שאני עובדת יותר זמן עם אותם אנשים, ככל שתדירות הממשקים שלי היא גדולה יותר, ככל שיש לי יותר נקודת ממשק (אני יודעת גם על הפן המקצועי וגם על הילדים, התחביבים והדאגות מחוץ לעבודה) ככל שזה קורה אז יש לי יותר אמון בבן האדם.  המילה שלו משמעותית, שיקול הדעת שלו חשוב, וגם ארצה יותר לעזור לו ולשתף איתו פעולה.

לכן כל כך חשוב לקחת את המחלקה לערב גיבוש, לכן כך כך חשוב לראות את האדם השלם, לכן כל כך חשוב לעקוב אחרי אנשים, לראות למי הם עונים איך הם עונים לאחרים, את מי הם שואלים וממי הם מקבלים תשובות. הרשת החברתית הוירטואלית מאפשרת לנו להגדיל את כמות האנשים שאיתם אנו משתפים פעולה ובהם אנו נותנים אמון, בתוך הארגון ועם הלקוחות.

העליתי כאן שלוש נקודות, מעולם של תיאורית הרשתות החברתיות, נקודות שמסבירות למה -Socail בארגונים הוא לא רק טרנד חולף.

אשמח לשמוע תגובות, רעיונות ומחשבות בעניין.

תודה.

יעניין אותכם לקרא

https://socialknowledge.co.il/ourservices/