אני רוצה להציע נקודה למחשבה לגבי ידע אשר מקשרת בין תיאוריות של רשתות חברתיות ו"הון אנושי" שעליו מדבר ד"ר אילן תלמוד (מר רשתות) לבין גישות אחרות כמו הגישה של ידע סמנטי שמציע ד"ר אלון הסגל בפוסט שלו.
הרעיונות עדיין מאוד ראשוניים, אז עמיתי מוזמנים להגיב ולשכלל את הרעיונות.
כשאני מסתכלת על ידע – אני מסתכלת על האינטראקציה.
ידע לדעתי יוצא תוך כדי האינטראקציה.
פעמים רבות
תוך כדי שיחה,
אני אומרת משהו אחד,
הצד השני אומר משהו אחר,
ועליו אני שוב מגיבה.
תוך כדי השיחה – מועבר ידע מאחד לשני. האינטראקציה היא זו שמאפשרת לי להוציא מהבטן מחשבות ורעיונות. האינטראקציה היא זו שעשתה סדר לאחר או לי בדברים שנאמרו.
אבל לא פעם קרה לי, שדווקא הידע יצא אחר כך.
לקחתי משפט שנאמר באינטראקציה,
משהו שקראתי והשאיר בי רושם
ולאחר תהליכי חשיבה ועיבוד פנימי
פיתאום הכל התחבר יחד.
פיתאום הכל ניראה ברור יותר.
ואז יכולתי לחזור (או שלא) לאותו אדם,
ולהמשיך את הדיאלוג ממקום אחר,
עם ידע ותובנות חדשים.
לי יצא, ואולי גם לכם,
לנהל שיחות שלמות עם עצמי תוך כדי נהיגה – זה המקום החביב עלי.
אחרים אולי עושים זאת במקלחת או מתוך חלום.
איפה פה האינטראקציה?
אז בעיניי לפחות,
באינטראקציה לא חייב תמיד להיות מישהו ממשי בצד השני
האינטראקציה יכולה להיות גם בתוכי – אני עם עצמי.
אינטראקציה יכולה להיות עם דמות ,אמיתי או וירטואלית שאני מנהלת איתה שיחות ותוך כדי השיחות מבהירה לעצמי רעיונות, משכללת כיווני פעולה ועוד ועוד.
החיבור לרשתות והון אנושי – קודם כל ההסתכלות היא על האינטראקציה ולא על הפרט או הארגון. וגם כי ניתן לומר "אוסף של לנקים בראש", היכולת הזו לנהל את הרשת של הידע שקיים בראש או קיים בקשר עם אנשים אחרים – זה החיבור לרשתות.
החיבור לידע הסמנטי – היכולת שלנו להמשיג את המילים, האינטראקציה וההקשר בה הידע נוצר ועוד.
על הקושי איך לנהל את זה – אכתוב בהמשך.
האתגר הגדול שלנו, העוסקים בניהול ידע הוא איך ללכוד את הידע באינטראקציה ואיך לא להוציא אותו מההקשר.
והנה דוגמא אשר על ידע סמוי ותהליכי למידה – שעון הדופק שלי לא עוצר
