הנה הגיע הזמן בו מאמץ שהשקעת השתלם. עלית לבמה בהרצאה, כנס או קורס שתכננת. הגיעו משתתפים והקשיבו יפה ובנימוס. נהדר. אולי גם סחפת אותם בשיעור מרתק וראית אותות להקשבה מרוכזת ואפילו התלהבותבקהל. אבל הנה ההרצאה נגמרה. המשתתפים מתפזרים להם. האדרנלין יורד. הם הולכים לדרכם. מה עכשיו? מה הם לקחו איתם? איך זה ישפיע?

מזה מספר שנים מורגש שינוי משמעותי בעולמות ההדרכה והחינוך. בעולם ההדרכה הארגונית מדברים הרבה על תפיסת 70:20:10. מודל שהתפתח בעקבות מחקרים ותצפיות לאורך זמן רב, וזכה לתהודה בעקבות פרסומים של ה-Center for Creative Leadership. המודל מראה ש 70% מהלמידה האפקטיבית מתבצעת על ידי התנסות בפועל, 20% בלמידה מאנשים אחרים, ורק 10% מהקשבה להרצאות ומקריאה.

גם בכנסים עוסקים בזה. התמונה ברורה. יחידות למידה הולכות ומתקצרות, העברה של קורס בהרצאות פרונטליות בלבד אינה מספקת ולא משיגה את התוצאות המיטביות שהמרצה והלומדים יכולים להפיק. נדרש שילוב של למידה פורמלית ובלתי פורמלית, אקטיבית מול פסיבית, שיתופית מול אנונימית, מתפתחת ומעשירה מול חזרתית ושחוקה.

גישה חדשה זו גם מתאימה הרבה יותר לקצב ולצרכים בעולם הנוכחי – דינמי, מוצף במידע, מהיר ותובעני.

 

702010

אורית פרץ, מומחית להדרכה ולהנחיית קבוצות, קוראת לזה "להוריד את המע"מ" – מרצה עומד ומדבר. במקום זה, ניתן להשיג רווח משמעותי על ידי למידה וחוויה קבוצתית. במשרד החינוך דובר על מעבר ללמידה משמעותית. מומחים וחוקרים בתחום החינוך מדברים על הצורך במעבר מהשיטה של הרצאה פרונטלית מול שורות של משתתפים פסיביים שיושבים בדממה ומקשיבים לדבריו של מורה או מרצה. חלקם מרוכזים בכתיבה וסיכום של החומר הנלמד, מעתיקים מהלוח גם תוכן של שקפים במצגת כדי לא להחמיץ דבר וחלקם מנמנמים או עסוקים בטלפון הנייד שלהם. ואז, בתום השיעור, ממהרים להתפזר כל אחד לדרכו. שיטה שמשווים אותה לייצור תעשייתי במפעל.

העידן שלנו הוא עידן של זמינות גבוה ושל שטף של מידע ממקורות רבים, יצירתיות, חדשנות, תפקידים שדורשים שילוב של ידע רב עם יכולת יצירתית, יכולת ההסתגלות לשינויים והתחדשות. עידן שבו רובנו נעזרים בטכנולוגיות האינטרנט והמובייל לקישוריות מתמדת ולחיבור מרושת עם אנשים רבים, ללא מגבלה של זמן ומקום.בעידן כזה יש עדיפות למי שעשה את המעבר מלמידה פסיבית של תלמידים בשורות ללמידה שיתופית שבה התלמידים לוקחים חלק פעיל בשיעור. האינטראקציה ביניהם תורמת הרבה לתהליך הלמידה ותורמת רבות גם למרצה על ידי קבלת משוב מהיר ושימור עניין לאורך זמן.

מחקרים של המכון למנהיגות יצירתית הראו שרק כ-10% מלמידה אפקטיבית ומשפיעה מתרחשת בשיעור או בהרצאה,  20% מלקיחת דוגמה מאנשים אחרים  ו-70% מהתנסות אישית ועבודה קבוצתית. הבנה זו מחלחלת לעולם הלמידה הארגונית ומראה שקורס מצליח חייב לכלול עבודה קבוצתית, תרגול, שיתוף, ותקשורת הדדית

 

מודל 70:20:10 מאפשר להגביר את האפקט של רכיבי ההוראה הפרונטלית, למרות שהם הולכים ומתקצרים. הלמידה יותר אפקטיבית מכיוון שהיא מתבצעת בהקשר של תהליך העבודה ומכשירה למיומנויות ולא רק לתוספת ידע. המודל גם נותן כלים חשובים למרצים ולמנחי ההדרכה – יכולת קבלת משוב ומידע רב מהלומדים, זיהוי אנשי מפתח,  יצירת תכנים על ידי הלומדים. זהו מצב מושלם של Win Win להשגת תוצאות מיטביות לכולם.

חשבו על כך – אנשים הגיעו להרצאה שלך. הם יושבים ומקשיבים בנימוס, לעיתים מהנהנים בראשם. אפילו מפגינים התלהבות, מוחאים כפיים ושואלים שאלות. אבל למחרת הם חוזרים לשגרה שלהם. מהר מאוד ההרצאה נשכחת. דברים אחרים דורשים תשומת לב , הזמן חולף ושום פעולה או שינוי לא נעשים בעקבות ההרצאה. כדי ליצור השפעה ושינוי, צריך לשתף את הלומדים באופן פעיל בחווית הלמידה ולהמשיך איתם הלאה. קהילת לומדים, שיחות, קשר באימייל, להמשיך שיח של שאלות, תשובות, רעיונות וחומרי רקע נוספים גם לאחר שההרצאה הסתיימה. במינון מתון שאינו תובעני ואינו מפריע אבל שומר את השיחה קולחת ומאפשר לאורך זמן גם תובנות ושיתופים חדשים מצד המשתתפים, על בסיס הנסיון והחוויה שלהם.

Leiden_University_Library,_Group_Study_Room (Social Learning Wikipedia)

גם מחקרים בחינוך מראים שללמידה מחוץ לחדר ההרצאות, שכוללת התנסות, דיון ועבודה בקבוצות יש השפעה חיובית רבה על הלומדים. כולל רמת ריכוז טובה יותר, תגובה רגשית חיובית ותקשורת טובה יותר.

מעניין להסתכל על ממצאים אלו תוך התבוננות במודל מרחב הפתיחות והשיתוף בחינוך של בוב ג'יקלינג וארחן וולס מ-2008. ציר X נע בין פסיביות של הלומדים לבין שיתוף ולמידה חברתית. ציר Y נע בין העברת תכנים מקובעים לבין למידה פתוחה, מכוונת-פעולה ושיתופית. אזור I בתרשים מייצג את הלמידה הנוקשה שמעבירה חומר, לא מאפשרת ביטוי ללומדים וגם לא מאפשרת למרצה משוב וקשר אמיתיים. אזור IV מציג את הלמידה החברתית שבה יש עושר של פעילות, השתתפות, ואינטראקציה חברתית. זה הרבעון שמאפשר באמת ובתמים  הבנה עמוקה, מחשבה ויצירתיות. הוא זה שמאפשר ללומדים להפיק את מירב התועלת, לתרום מעצמם ולצאת שבעי רצון מההדרכה. הוא גם זה שבו המרצים לומדים להכיר את היכולות והצרכים של המשתתפים, מקבלים תובנות ומידע שמאפשר גם להם להפיק את המירב מההדרכה שהם מעבירים.

Learning Participation Grid

אז איך אפשר ליישם את הגישות החדשות האלו, להתקדם מעבר למודל העידן התעשייתי של הרצאה לשומעים פסיביים ולקצור את התועלות של גישת 70:20:10 ושל מודל הלמידה החברתית והשיתופית?

אנחנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות הגדולה של מערכות לניהול למידה, כולל מערכות גדולות ויקרות לניהול מרכזי הדרכה ומשאבים והמערכת של Moodle באוניברסיטאות. וחשוב לשים לב גם להצלחה הגדולה של Coursera ברשת. אלו קורסים שנרשמים אליהם עשרות אלפי אנשים במקביל. ושזוכים להצלחה רבה גם במחזורים חדשים. בנוסף להרצאות הוידאו ("מרצה עומד ומדבר"), ולתרגילים שהמשתתפים צריכים להגיש, חלק נכבד בהצלחה נזקף לזכות הפורומים.דיון פתוח והרבה מאוד אינטראקציה. הפורומים מאוד פעילים והם חלק משמעותי מחווית הלמידה. הם אינם רק מקום לשיחה על הנושאים הנלמדים. הם מקום מפגש, מקום לקבלת משוב, שיתוף של רעיונות ודוגמאות מצד הלומדים  וקשרים שנוצרים במהלך הקורס. זהו חלק חשוב מאוד בחווית הלמידה ויש להם חלק חשוב מאוד בהצלחה של קורסרה.

אבל האם כדי לנצל את היכולות של למידה חברתית ולהפיק את המירב מהתקשורת עם הלומדים ומהמשוב החיובי שזה יוצר, חייבים להתקבל לקורסרה ולהכין קורס יקר ומושקע? או האם צריך להשתמש במערכות ניהול למידה גדולות, מורכבות ויקרות כדי ליצור חוויה של למידה מקוונת ושיתופית?

כדי לתת מענה פשוט ומהיר לצורך בסביבת למידה קבוצתית לקורסים ולסדנאות שמאפשרת שיתוף תכני למידה,  שיחה ויצירה, שקדנו ב-Social Knowledge על יצירת פלטפורמה קלה לסביבות למידה חברתיות, לקורסים ולסדנאות. סביבה עשירה שבה ניתן בקלות רבה ליצור קהילה לומדת סביב הקורס. להעלות מצגות, מאמרים, סרטוני וידאו, קישורים וחומרי עזר.  סביבת

בסביבת  הלמידה של Social Knowledge אפשר ליצור מעטפת של תוכן עשיר ולפתח דיונים סביב כל נושא וכל שיעור בקורס. יש חיבור לעדכונים באימייל וניתן להשתמש גם בסמארטפון או בטאבלט לגישה נוחה מכל סביבת עבודה ומכל מקום. למשתתפים פעילים יבלטו במהרה ויקבלו משוב חיובי על השתתפותם ותרומתם, דבר שיגביר את השיתוף במעגל של משוב חיובי.

סביבת הלמידה החברתיות ניתנת ליישום פשוט ומהיר לקורסים ולסדנאות, שמתאים גם לסדנאות קצרות כמו מפגשי קפה ידע ולהרצאות בודדות.

כדי לקרוא על סביבת הלמידה החברתית, ולראות דוגמאות, ראו את המאמר הבא: איך להשיג את המירב מפעילות ההדרכה שלך

כדי לשוחח ישירות ולנסות גם אצלכם, צרו קשר לתיאום שיחה

Charles Gennings 702010

מקור תמונות:
Wikipedia
70:20:10 – Charles Jennings & Fuse
Jickling, Wals – Globalization and environmental education looking beyond sustainable development
 
 

יעניין אותכם לקרא

http://socialknowledge.co.il/%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/

השירותים שלנו

Comments

comments