אז מה זה ה"אורגניזם" הביולוגי הזאת שנקראת "ארגון" ?
אורגניזם מגיע מהמילים היווניות organon – כלי, אינסטרומנט, איבר, מערכת עם לוגיקה והמילה organismos – "צורת חיים" – התרבות, הצורה בה אנו חיים וגם "חיים" בצורות השונות בהם/ן מושג זה בא לידי ביטוי
ארגונים כמו שאנו מכירים אותם הם בעלי מבנה ותהליכים סדורים, האנשים שעובדים במסגרתם הם לרוב בעלי היררכיים מסויימת, בהם יש הגדרת תפקידים ברורה עם אחריות וסמכות מוגדרת, הגדרה של סמכות ושל אחריות ויש לכולם מטרה משותפת – ליצור ערך למוטבים השונים שלהם בעזרת מוצרים/שירותים, לייצר יותר כסף ובעיקר להיות יותר רווחיים. כדי שארגון יעבוד בצורה טובה, חשוב מאוד שיהיו בו תהליכי עבודה ברורים, שתהיה סמכות ברורה ושהארגון יתנהל יחד כמו "מכונה משומנת" במסגרתו מטה ההנהלה, ראשי האגפים, המחלקות וכלל העובדים מייצרת בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר מוצרים או שירותים עבור לקוחותיהם.
למה קהילה רוצה להיות ארגון מה מאפיין ארגונים?
- הגדרת וחלוקת אחריות (מתן סמכות) ומיסוד תהליכים בהתאם לחזון וייעוד הארגון
- יצירה של יישות פורמלית (משפטית)
- אריזת ערך (פיתוח תהליכים סדורים שירותים ומוצרים)
- פיתוח מודלים כלכליים ברי קיימא עבור פעילות הארגון
- גיבוש של נכסים (משותפים)
אז מה זה קהילות?
יש שלל של הגדרות בנושא של קהילות, בחרנו להביא הגדרה אחת של ד"ר שי בן יוסף מגדיר קהילה:
התארגנות עצמית ובה מגוון התארגנויות, זיקה משותפת לערכים ולמשאבים (חומריים), יחסים אישיים ומתמשכים בין אנשים וקבוצות, המהווה מוקד להזדהות ומשמעות.
קהילות כמו שאנו מכירים אותם הן התארגנויות חברתיות, פעמים רבות ערכיות, קהילה יהודית, קהילות חברתיות שיחד מקדמות מטרות של איכות סביבה או דאגה לאוכלוסיות חלשות או סיוע לקבוצות שונות, ישנן קהילות המתארגנות סביב מקצוע או תחביב או פעילות וחברי הקהילה יחד לומדים ומפתחים ידע ועושים פעילויות משותפות. לכולם יש מטרה משותפת להתארגן יחד כדי להשפיע ולייצר שינוי ולהביא יותר טוב לעולם. קהילות פעמים רבות צומחות מתוך רצון לייצר ערך, להביא משהו טוב וחדש לעולם. הכסף אינו הגורם שמניע את הקהילות אלה רוח ההשתתפות, היצירתיות, הלמידה המשותפת והפיתוח המשותף של ערך עבור חברי הקהילה. קהילות
המניעים של ארגונים להיות יותר קהילתיים?
ארגונים היום מאמצים יותר ויותר מאפיינים של קהילות כגון:
- יחסים רב מימדיים ורב תחומיים (אישי-חברתי/מקצועי/עסקי)
- יוזמה וחדשנות בארגון (וולונטריות ואכפתיות) – לקיחת אחריות מתוך מוטיבציה ולא רק מתוך סמכות ואחריות
- תקשורת שאיננה היררכית (יעילה ואפקטיבי יותר) bottom up
- חיסכון בבירוקרטיות
- הנגשה של משאבים משותפים ("נחלת הכלל", "חוכמת ההמונים")
שמתם לב למגמה שקוראת בזמן האחרון?
ארגונים מנסים להתרשת ולהפוך ליותר גמישים, זריזים כמו קהילות וקהילות מתארגנות ומייצרות מבנה יותר פורמלי ומאורגן יותר בדומה לארגונים. יש כאן איזה מעבר שנע בין פורמלי לגמיש. בין סדר לחופש. בין היררכיה לכאוס. בין השתתפות למחוייבות ועוד.
ארגונים רוצים להתרשת – קהילות רוצות להתארגן
מה קורה בארגונים?
ארגונים מאמצים מודלים של עבודה אג'ילית, גמישה, עבודה שמבוססת על ניסוי תהיה ובדיקה והתקדמות בשינויים קטנים יותר, נכון, אין להם בררה, כל הקלפים שלנו נטרפו בשנת 2020, משבר הקורונה הביא את כולם לשנות את המודלים ומבני העבודה וללמוד מהר מאוד להתאים את עצמם לשינויים החיצוניים ולעבוד אחרת. במקרים כאלה ארגונים נדרשו ליצירתיות ביכולת התאמה שלהם לסביבה המשתנה.
לא רק זאת, פתאום אנשים כבר לא מגיעים כל יום למשרד, אז ארגונים יותר ויותר מבינים את החשיבות של יצירת חיבור בין האנשים ומתן ערך לעובדים שלהם שהוא מעבר למשכורת החודשית, לשמור על הקשרים בין העובדים מרחוק ולייצר את הדבק הזה שיתן להם חיבור משמעותי ויחסים – הדבק של הרשת או הקהילה. ארגונים בשנה האחרונה עברו לעבוד וירטאלית ויחד עם השינוי הזה מחלחלים המון שינויים נוספים – למשל הצורך לפתח דרכים חדשות לעקוב אחר המשימות והפעילויות שהעובדים עושים, כשעובד עובד מהבית המנהל צריך לסמוך עליו שיעשה את משימותיו ויש לו פחות יכולת מה בדיוק העובד עושה במהלך היום.
מה קורה בקהילות?
הקהילות פורחות בימים אלו, כולם מדברים על החשיבות של הקהילתיות, והקורנה חידדה לנו את זה. ההבנה של החשיבות של הקהילה הגיאוגרפית, החברתית המקצועית, הקהילה אשר נותנת תמיכה סיוע לחברים וגם הרבה עניין משותף, תחושה של משמעות ועוד.
בשנים האחרונות צצו שלל יוזמות חדשות שמהר מאוד הפכו לקהילות עם דגש רב על עזרה הדדית, קהילות מבינות שכדי להמשיך ולהתקים לאורך זמן הן צריכות לייצר יותר מנגנונים. לבנות הגדרות של תפקידים, לבנות תוכניות, לדאוג למשאבים (ובשלב מאוחר יותר לתקציבים) דרך ייצור של שירותים ומוצרים שיאפשרו להם לייצר מודל כלכלי בר קיימא שתומך בתשתיות וניהול הבירוקרטיות השונות שמאפשרות את פעילותן.
כלומר, קהילות כדי שיצליחו לשגשג לאורך זמן צריכות להכניס יותר פורמאליות למבנה שלהם. וקהילות מבינות שכדי לייצר את המחוברות של חברי הקהילה, את הקשרים בין האנשים, את האירועים והפעילויות השונות שהם רוצים לייצר כדי לעושת יותר טוב, לכל זה דרוש תקציב.
באופן היסטורי קהילות שמו את הדגש על המפגש הפיזי בין החברים, סביב היצירה המשותפת יחד, קהילות אלו נדרשות אף הן לשנות את שיטות העבודה שלהן ולעבור יותר ויותר לעבודה במדיה הדיגיטלית, לייצר את הדבק הזה בין האנשים במרחבים דיגיטליים חדשים.
מובילי דעה מדברים על קהילות
לאחרונה שמעתי ראיון מרתק של עם הפילוסוף ואיש החינוך, ד"ר שמעון אזולאי על הפילוסופיה של הקורונה. על משמעות, קהילה ומנהיגות. אסף וייס במפגש אישי, מתוך סדרת "המאסטרים בסלון", של קמפוס IL ראיין אותו.
בראיון ד"ר אזולאי מעלה שאלות בנוגע לתפיסות שלנו לגבי אושר – מהו אושר אמיתי?
איך הופך אדם ל"שחקן משמעות" ואיך זה קשור לחוסר ודאות שאנחנו חווים בימים אלו?
איך משוב למידה משמעותי לעשייה והתקדמות ועל כמה חשובה וחסרה לנו קהילה בימים של ריחוק חברתי.
ד"ר שמעון אזולאי מדבר על שלושה שערים שהיו נעולים עד לאחרונה.
- שער המשמעות – המנעול – אושר
- שער הקהילה – המנעול – חרות
- שער המנהיגות – המנעול – שיווין
הוא מדבר על קהילות משמעות ועל הביטוי ניראות – Visability. אם אנו נמצאים בקהילה שיש לה פוטנציאל להיות קהילת משמעות שבה רואים את האנשים והשותפים בקהילה. איך בונים את הרגישות הזאת, הטקסים והסדירויות שמאפשרים את הניראות הזאת.קהילת משמעות זאת ההבטחה. אילו ארגונים עסקיים התנהגו כקהילת משמעות במשבר, וראו את העובדים את הכבוד והניראות שלהם.
הוא מדבר על עולם החדש אנו מבינים שהקרורנה היא רק הפרומו שלנו לעולם שנמצא בהפרעה (Disruption) תמידית ומדבר על החשיבות של יצירת משמעות, והקשר של זה לקהילות ולמנהיגות. ד"ר אזולאי בא מתחום החינוך, ומדבר כיצד המשבר הנוכחי השפיע על החוסן של התלמידים, המורים והארגונים בהקשרים של קהילות, מנהיגות ועוד.
שנת 2021 מתחילה, בשנה האחרונה למדנו שכל מה שידעו ומוכר לנו כבר איננו שם, הכל משתנה כל הזמן וארגונים מאמצעים יותר ויותר פעילויות קהילתיות, ופועלים לקידום של חדשנות וגמישות ארגונים ובו בזמן קהילות יותר ויותר מתארגנות.
האם הארגונים והקהילות יתערבבו וייצרו יחד משהו חדש? משהו שיש בו גם סדר וארגון וגם באלגן וכאוס? משהו שיש בו קשרים חזקים בין האנשים וגם גמישות וחופש?
שנת 2021 בפתח ומעניין לאן נגיע בשנה זאת. בהחלט יש לאן לשאוף ושלל תפיסות, מודלים, כלים מקרי בוחן ודוגמאות ללמוד .מהם.
אם קראתם ונהניתם עד כאן, מזמינה אתכם לקורס מובילי קהילות דיגיטליות – הקורס אשר יתן לכם תפיסות, מודלים וכלים לעבודה בממד הדיגיטלי ולחיזוק של הקשרים בין אנשים בממד זה. כל הפרטים על הקורס כאן.
