מה הקשר בין ידע לאוויר? ובכלל – נניח שכן. האם אפשר לנהל אוויר??? בואו נאוורר כמה תפיסות שגרתיות. זה ישתלם לנו.

האם יכול להיות קשר בין ידע לאוויר? האם הידע שלנו ושל אנשים אחרים הוא כמו אוויר?

נשמע מופרך? בואו נבדוק.

אוויר נמצא כל הזמן מסביבנו. הוא קיים אבל לרוב הוא בלתי מורגש, נסתר מהעין. לכן קל מאוד להתעלם ממנו. ובכל זאת, גם אם נתעלם, הוא עדיין נמצא סביבנו כל הזמן.

גם ידע – אותו דבר.

האוויר זורם ונמצא בתנועה מתמדת. קשה לתפוס אותו וקשה לראות אותו, אבל הוא בתנועה מתמדת. לפעמים חשים משב רוח נעים ומרענן ולעיתים רוח עזה, שמסוגלת ליצור תחושה מקפיאה ואפילו לגרום לנזק. כשהתנועה מתחזקת וקורה משהו דרמטי – רוח חזקה פתאומית, אז מרגישים אותו היטב. ואם האוויר עומד ולא זז, אז מורגשת פעמים רבות תחושה של לאות ומחנק. משהו מרגיש לא טוב. לא נוח. משהו עצור, מחניק.

גם ידע  – אותו דבר.

גם אם לא נעשה כלום, ידע זורם סביבנו בתנועה מתמדת. אם ניתן לו את תשומת הלב הנכונה, נוכל ליהנות ממנו, כמו משב אוויר רענן. אם נתעלם ויקרה מצב שבו ידע מסוים יהיה חיוני אבל לא זמין, יכול להיווצר מצב של לחץ ומועקה. ואז הארגון נדרש "לכבות שריפות". כן, מושג שמרבים להשתמש בו בארגונים למצבי משבר פתאומיים. ואם הידע עומד במקום, לא מתחדש, יש חסמים שמונעים ממנו לזרום, אז מרגישים תחושה של מחנק בארגון, עמידה במקום והתיישנות.

מבלי שנרגיש, האוויר משפיע עלינו. נכון, הוא חיוני להמשך הקיום הבסיסי שלנו אבל כיוון שהוא פשוט נמצא, קל להתעלם. אבל מעבר לקיום בסיסי – איכותו משפיעה עלינו. כשאיכות האוויר יורדת, אנשים נוטים לחוש פחות טוב, להיות פחות מרוכזים ופחות אנרגטיים ולעיתים ממש לחלות. וזה רציני. האוויר הפשוט הזה שנמצא מסביבנו יכול בשקט רב להפיל אנשים. נתונים אפידמיולוגיים מראים שבכל שנה מתים בישראל 2500 איש מזיהום אוויר. אז הוא שקוף, הוא פשוט, אבל שמירה מודעת על איכות גבוהה שלו היא קריטית בשבילנו.

גם ידע  – אותו דבר.

ידע נמצא סביב. אצלנו, אצל חברי צוות ועובדים אחרים בארגון שלנו. אצל חברים שלנו, עמיתים מקצועיים, הורים ובני משפחה אחרים, וגם אצל מתחרים שלנו. הוא פשוט נמצא, והוא חשוב לקיום המקצועי שלנו ולקיום התחרותי של הארגון שלנו. אבל האיכות שלו קריטית הרבה יותר ממה שקל לחשוב. ידע פגום באיכות נמוכה, יכול להפיל ארגונים.

אוויר הינו גם חיוני לצמיחת עצים ולהתפתחות פירות. האוויר משפיע על עצי הפרי והם משפיעים עליו. עצים סופחים פחמן דו חמצני וגם חומרים מזהמים שנמצאים באוויר. הם פולטים חמצן ומשפרים את איכות האוויר העובר דרכם. בדרך, הם מפתחים פירות. אפשר לקטוף ולאסוף את הפירות ולהנות מהם. זה מקור מזון חשוב ובריא במיוחד.

גם ידע  – אותו דבר.

ידע חיוני ללמידה מניסיון, לפיתוח ולחדשנות. הידע הוא דשן לחדשנות ולקיימות ארגונית. אם הוא משובח, הוא מאפשר התפתחות פירות עסיסיים של שיפור תהליכים ושל פיתוח מוצרים ושירותים חדשים. אם הוא דל, הוא יצמיח פירות באושים. ארגונים שידעו זאת, פורחים עשרות שנים. ארגונים שהזניחו עובדה זאת, מוזכרים בספרי ההיסטוריה.

האם אפשר לנהל אוויר?

כבר אמרנו – אוויר נמצא כל הזמן מסביבנו והוא בתנועה מתמדת. התנועה ואיכות האוויר חשובים מאוד להרגשה, לבריאות ולתפקוד שלנו. אז כדאי לנהל אותו. אבל האם זה אפשרי? הרי אי אפשר לתת לו הוראות או משימות. אי אפשר לזמן אותו לישיבה ולשאול אם עמד ביעדים ובלוחות הזמנים. ובכל זאת, אפשר בהחלט להשפיע עליו וגם לנהל אותו.

הנה למשל, אם נסגור חלונות, האוויר שבחדר יעמוד ואוויר מבחוץ לא ייכנס. האוויר לא יתחלף ועם הזמן איכותו תרד. אבל אם פשוט נפתח חלונות, נרגיש משב של רוח רעננה ואוויר צח ייכנס. האוויר ינוע, יהיה נעים יותר ואיכות האוויר שבפנים תעלה. אז הנה – אפשר לנהל אותו, פשוט על ידי שנפתח חלונות ונאפשר לו לזרום. כמובן – אפשר וכדאי לעשות הרבה יותר. אבל זו התחלה טובה.

גם ידע – אותו דבר.

ידע נמצא אצל אנשים. הוא מתפתח כתוצאה מלמידה, ניסיון, שיחות ועבודה משותפת. הוא נמצא אצל אנשים והוא נכס אישי פרטי. אז אי אפשר לנהל אותו ישירות. אי אפשר לתת לידע הוראות וגם לא קל להביא אנשים לשתף בידע איכותי מבלי שהם ירצו בכך. אבל אפשר ליצור את התנאים, לפתוח חלונות, לעודד ולסייע כדי שהידע פשוט יזרום מאליו. ברצון טוב ובתחושה של פתיחות ושל אמון.

 

Passive Ventilation through Atrium - Porter Building Tel Aviv University. Image: Jacob Yasha Grobman, Nir Chen, Joseph Cory – the building Architects

תרשים: ניהול אוויר. תכנון זרימת אוויר פסיבית למיזוג טבעי ולשיפור איכות האוויר בבניין פורטר, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב. תרשים: יעקב גרובמן, ניר חן, יוסי קורי – אדריכלי הבניין

מחזור התחדשות הידע

תרשים: ניהול ידע. תכנון מחזור התחדשות הידע – זרימת ידע בארגון. תרשים: גלן שימקוס ואביגדור שרון 

מה לגבי ניהול איכות האוויר?  כשאנו משתמשים באנרגיה ובחומרים מסוימים – חשמל, דלק, חומרים פלסטיים. השימוש בהם מעורב בתהליכים שיוצרים זיהום – בעיקר גזי חממה כמו פחמן דו חמצני, אבל גם גזים נדיפים, תחמוצות חנקן, אפר וחומרי פליטה אחרים. כולם גורמים לזיהום האוויר. היום כבר ידוע בבירור שירידה באיכות האוויר גורמת לתחלואה וגורמת נזק גם לתוצר הכלכלי שלנו בשל ההשפעה המזיקה.

אבל אנו יכולים לשפר מאוד את איכות האוויר – על ידי התקנת מסננים על ארובות או על ידי שתילת עצים רבים. עצים סופחים פחמן דו חמצני וחומרים מזיקים מהאוויר, מביאים לפירוקם ומעשירים את האוויר בחמצן טרי. אם נדאג גם לפתיחת מעברי רוח, יוכל האוויר לזרום וכך יורחק הזיהום ולא יישאר ולא יצטבר. זה חשוב במיוחד בערים הסובלות מתופעות אי החום והצטברות זיהום, בשל השילוב שבין צריכת אנרגיה, יצירת חום וחומרים מזהמים בעיר ועצירת זרימת האוויר הטבעית על ידי בניינים גבוהים וחוסמים. אז אם נתקין מסננים במקורות הזיהום, אם נקטין את השימוש במקורות אנרגיה או החומרים מזהמים, אם נעבור לאנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולרית ואם ניטע עצים רבים, נשפר מאוד את איכות האוויר. אז כן  – אפשר לנהל את איכות האוויר וגם ידוע לנו איך.

גם ידע – בדיוק אותו הדבר.

גם הידע שבארגונים מושפע מגורמים מזיקים, מגורמים חוסמים וסובל מירידה באיכות. גם לגבי ידע – אם נאפשר לו להתחדש, נאפשר לו לזרום, נתקין את המסננים הנכונים שיאפשרו זרימה של ידע טוב אבל יחסמו ידע שיכול להזיק ולגרום לשימוש לרעה, כמו מסנני אבטחת מידע, ניהול הרשאות, תהליכי עדכון ושיתוף ידע, עידוד קהילות מקצועיות, מערכי עבודה שיתופית בקבוצות עבודה וטיפוח מומחים ובעלי ידע בתוך הארגון, נשפר את איכות הידע ונאפשר זרימה והתחדשות של ידע איכותי, עדכני ושימושי בתוך הארגון. כמו אוויר לנשימה.

ובדיוק כמו ששיפור איכות האוויר ועידוד זרימת אוויר צח משפרים את ההרגשה, מונעים תחלואה, מגבירים יעילות וחוסכים הוצאות תחזוקה, כך בדיוק גם שיפור איכות הידע ועידוד זרימת ידע מקצועי ותובנות רבות ערך ישפרו את הרגשת העובדים, ימנעו שחיקה, יגבירו יעילות, יצמצמו טעויות, ישפרו ביצועים ויקטינו את הצורך בטיפול בתקלות. התוצאה – שיפור ביעילות, הגברת התפוקה וחיסכון בהוצאות.

כן, אותו הדבר בדיוק.

ושלא תהיה אי הבנה – לא רק שאפשר לנהל אוויר, בסביבת העבודה או בסביבת המגורים, אלא חשוב מאוד לנהל אותו. התועלת בכך היא עצומה – כל עוד שזוכרים שלנהל פירושו לאפשר, להנחות ולשפר איכות. לאו דווקא בכוח ותוך השקעת אנרגיה יקרה, כמו באמצעות מזגן חשמלי ששואב את האוויר ודוחף אותו בכוח, אלא בחוכמה, תוך ניצול משאבים טבעיים, פשוטים וקיימים. לכוון ולאפשר לו לזרום.

ניהול ידע – אותו הדבר בדיוק

ואולי זה נכון גם בכלל, לגישה של ניהול בכל נושא.

ילדים מבינים זאת באופן אינטואיטיבי, גם מבוגרים

זה מאוד לא קל לתפוס באופן מודע שחשוב ושאפשר לנהל אויר. למעשה, אנשים מנהלים אוויר כבדרך שגרה. חם להם אז הם פותחים חלון, שתיכנס קצת רוח. עם זאת, לא נדיר לראות בבנייני משרדים שלטים של מחלקת תחזוקה – לא לפתוח חלונות. הם חושבים על היבטים של תחזוקה טכנית. שלא תיכנס רוח חזקה ושמיזוג האוויר לא ייצא החוצה. כתוצאה מכך, צריך להפעיל מערכת מיזוג אוויר יקרה ולשמור את הבניין סגור. ואז למעשה נוצרת מערכת נוקשה ונגרמות עלויות תפעוליות גבוהות ומיותרות.

אז פעמים רבות, המערכת השגרתית והלוגיסטית יוצרת מחסומים. אבל אנשים מבינים באופן אינטואיטיבי שצרך לאפשר לאוויר לזרום, זה נותן תחושה טובה יותר. אי אפשר במשרד? אז הם יפתחו את החלון כשייסעו במכונית אחרי יום העבודה, או כשיהיו בבית.

 

תרשים שהכין ילד בבית ספר יסודי, בסדנה שבה הנחתי ילדים לעבוד בקבוצות על האתגר לשפר את סביבת הלימודים שלהם ולתכנן אותה בעצמם

תרשים: שרטוט של תלמיד בסדנה שבה ניתן לתלמידים לתכנן מחדש את סביבת הלמידה שלהם
בבית הספר. בית ספר אלזהראא, כפר קאסם. התכנון הוא אינטואיטיבי של הילדים, בקבוצות חשיבה קטנות וללא הכוונת רעיונות. התכנון השלם זכה בפרס בתחרות בתי ספר ובנייה ירוקה של משרד החינוך ושל המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

גם ילדים מבינים זאת. בתמונה, אנו רואים תרשים שהכין ילד בבית ספר יסודי, בסדנה שבה הנחתי ילדים לעבוד בקבוצות על אתגר של שיפור סביבת הלימודים שלהם, כך שיהיה להם נעים וקל יותר ללמוד. ניתנה להם אפשרות פתוחה לתכנן אותה בעצמם. כפי שרואים בתרשים, ילדים מבינים שאפשר לנהל אוויר ומציעים זאת כפתרון טוב לשיפור סביבת הלמידה שלהם.

ילדים גם מבינים באופן אינטואיטיבי שאפשר לנהל, לשתף ולהשתמש בידע לתועלתם. רק בגילאים גבוהים יותר, אחרי שאנו מסגלים הרגלים חדשים, שחלקם מבוססים על תפיסות מקובעות שקיבלנו ועל מחסומים הנובעים ממוסכמות ומאילוצים של  סביבת העבודה, אנו מאבדים חלק מהאינטואיציות וההבנות שמאפיינות גילאים צעירים, חקרניים ופשוטים יותר.

גישות של ניהול מיטיב ויעיל

אנשים מנהלים ידע באופן טבעי, מבלי להרגיש אפילו, אבל המערכת הגדולה, המונעת משיקולים טכניים ואדמיניסטרטיביים, יוצרת מצבים שבהם הידע כלוא ובלתי מורגש תוך שנגרמות עלויות רקע גדולות לארגון, בגלל חוסר ניצול המשאב החשוב והזמין. גם אם העלויות לא מורגשות, הכסף מתבזבז ברקע. הן מורגשות רק כשקורה משבר. כשמידע חשוב נעלם וחסר וכשפרויקט או מוצר נפגעים בגלל זה. כן, כמו סופה שמתחוללת באופן פתאומי וגורמת לרוחות מטורפות.

חשוב לפתח את המודעות ולשנות גישה. זה ישפר מאוד את איכות סביבת העבודה וגם יחסוך הרבה כסף לארגון. אם אנו חושבים על ניהול במושגים של שליטה מוחלטת, של הנחתת הוראות, אז אי אפשר לנהל אוויר. הוא לא יישמע לפקודות. האוויר קיים, משפיע, זורם ופועל, אבל אי אפשר לשלוח בו. אפשר לכוון אותו, להנחות אותו, לשפר את איכותו ולהפיק מכך תועלת גדולה. ידע – אותו דבר. למעשה גם אנשים – העבר מוכיח שגם באנשים אי אפשר לשלוט לאורך זמן. סוג זה של ניהול איננו יעיל, הוא לא יכול להפיק את המירב מהפוטנציאל הקיים והוא לא מצליח גם להתקיים לאורך זמן. לאנשים יש רצון משלהם. ויש רצון טוב רב שרק מחכה לעידוד ולהנחיה, אבל לא לשליטה.

לכן, אם חושבים על ניהול במובן של עידוד והכוונה, של הנעה, של פעולה פרואקטיבית לשיפור האיכות, מדידה והערכה, ולא בדרך של נהלים והוראות, אפשר לנהל בהצלחה אנשים ולהפיק את המירב מהפוטנציאל שלהם. פשוט, לאפשר, לכוון, לשפר ולהנות מפירות ההצלחה. גם אוויר וגם ידע ניתן לנהל באותה גישה. שניהם משאבים חיוניים ביותר שלמרבה השמחה נמצאים בכל מקום מסביבנו. אבל זו אשליה לחשוב שכיוון שהם כל כך זמינים אפשר להתעלם מהם. צריך לטפח, לשמור עליהם וצריך לנהל אותם בחכמה. ואז – נרוויח. אבל אם נתעלם – נפסיד.

Comments

comments