משקיעים זמן, קוראים וכותבים ברשתות החברתיות? מצוין, אבל ייתכן שאתם מחמיצים את הדבר האמיתי, את המרחב שבאמת טומן בחובו ערך רב וממשי – קהילות

כאשר אנשים נפגשים, משוחחים, ומגלים שיש להם עניין משותף או "כימיה" טובה, נוצרים קשרים על בסיס אישי. בין אנשים שונים מתפתחת רשת של קשרים. קשרים יכולים להיווצר על בסיס של תחומי עניין, מטרות עסקיות, אינטרסים אישיים וחוויות משותפות, על בסיס של ידידות או של תועלתנות.  אנשים רבים יכולים להיות קשורים זה לזה באופן ישיר או באופן עקיף דרך מכרים וידידים משותפים.  ברשת יכולים להיות קשרים חזקים מאוד או קשרים חלשים. רשתות הקשרים שאנחנו יוצרים מתפתחות ויכולות להיות גדולות ומורכבות מאוד. באינטרנט, רשתות חברתיות כמו Facebook או רשתות עסקיות כמו LinkedIn מבוססות על מארג מורכב של קשרים. קשרים שנוצרו במפגשים ישירים, יכולים להמשיך גם במדיות המקוונות. כך קל לשמור על קשר קבוע, לשתף ולהתעדכן. אבל זה רק על פני השטח. אפשר הרבה יותר.

שש רמות של הפרדה?

תיאוריה, שמקורה כבר במאמר ב-1929 של הסופר ההונגרי פריגס קרינתי, טענה שבין כל אדם שהוא לאדם אחר יש רשת של 6 צמתי קישור לכל היותר (six degrees of separation) (Barabási, 2002). במשך שנים רבות התנהלו מחקרים באוכלוסיות וברשתות שונות בנושא זה. הנושא הצית את הדמיון ובא לידי ביטוי גם במחזה של המחזאי האמריקאי ג'ון גואר ובסרט (1993). המחקר של רשתות חברתיות הניח את הבסיס לתיאוריה ולהתפתחות של רשתות חברתיות באינטרנט. מחקר שנערך ברשת החברתית Twitter מצא שבין כל 2 משתמשים מקריים ברשת הגלובלית הזאת, יש בממוצע 3.44 רמות של מרחק בלבד (Bakhshandeh, Samadi, Azimifar, & Schaeffer, 2011).

אולם בבסיסם אלו קשרים אינדיבידואליים. הרשת המסועפת מורכבת מקשרים לינאריים. רק כאשר אנשים חוברים יחד למען מטרה משותפת, הקשרים האישיים נטווים למבנה מגובש יותר של קבוצה. זאת יכולה להיות קבוצת עבודה או צוות הפועל באופן הדוק או קבוצת עמיתים בעלי עניין משותף. צוותים וקבוצות עבודה לא מתגבשים תמיד מתוך בחירה. למעשה, הם יכולים להיות תוצאה של הנחיות הנהלה, של הכוונה על ידי מנהיג כריזמטי או של מבנה ארגוני או פוליטי. לכן, צוותי עבודה וקבוצות עבודה מונעות על ידי גורם מחליט ומלכד (מנהל או מנהיג) ופועלות למען המטרה של הגורם המחליט, גם אם בין חברי הצוות עצמם אין קשרים מרצון ואין באמת מטרה משותפת. לעתים רבות, קבוצות עבודה מנוהלות במסגרת של מבנה היררכי קשיח כאשר לכל אדם יש תפקיד מוגדר בתוך הצוות. זהו צוות מנוהל. רק כאשר קבוצות מתפתחות מרצון, מתוך דינמיקה שיתופית ושוויונית, מתוך רצון של אנשים לפעול בשיתוף למען מטרה מסוימת המשותפת לכולם – תחום עניין, למידה, פעילות יצירה, בילוי או הישרדות, אז נוצרת קהילה. קהילה מאפשרת סינרגיה גדולה בהרבה מרשת של קשרים. פיתוח של תחושת מחויבות קבוצתית, יעד משותף, הנעה לפעולה. כמו ההבדל שבין תמונה תלת מימדית לעומת איור דו מימדי.

מדוע לא רמה אחת משמעותית של שיתוף?

אטיין ונגר, שטבע את המונח Communities of practice, הגדיר אותן כך (Wenger & Wenger-Trayner, 2015):

Communities of practice are groups of people who share a concern or a passion for something they do and learn how to do it better as they interact regularly.

השתתפות בקהילה מקצרת את המרחקים שבין אנשים. במקום רשת של חיבורים לינאריים, יש מארג של קשרים ישירים. קהילה עונה על הצורך הבסיסי להרגיש שייכות, לקבל משוב, לקיים קשרים חברתיים משמעותיים, להתארגן וגם להרגיש ביטחון ולהשפיע על איכות החיים. היא יוצרת מחוברות אמיתית. דווקא בתקופה הנוכחית, המתאפיינת בתיעוש ובקצב חיים מהיר, גדל הצורך של אנשים רבים להרגיש חלק מקהילה משמעותית , המקיימת איכות חיים ומקנה תחושת יציבות לאורך זמן (בן יוסף, 2014).

במרחב האזרחי, חברת אנשים המתגוררים יחדיו בבניין משותף או בשכונה, יכולים להיות יחדיו מבלי שיבחרו לעשות זאת, בשל המבנה של מקום מגוריהם. קבוצת תושבים בשכונה נקראת פעמים רבות Community. אולם, המושג ריק מתוכן אם אין כל קשר חברתי או שיתוף בין האנשים. זה עדיין לא הופך אותם לקהילה אמיתית. אותו הדבר בארגונים ובמקומות עבודה, אנשים יכולים לשבת יחדיו יום יום באותו מרחב פתוח או חדרים סמוכים ועדיין לא ייווצר ביניהם קשר. בארגונים גלובליים קורה לעיתים קרובות שאנשים מכירים היטב עמיתים ממשרדים בארץ אחרת, משוחחים איתם, מתעדכנים, לומדים, מתייעצים, נעזרים, מעשירים, עובדים יחדיו. אבל הם לא מכירים אנשים שיושבים בחדר לידם, לא יודעים מה הם עושים, במה הם יכולים לתרום להם, כמה זמן הם יכולים לחסוך אם יתקשרו זה עם זה.

קשרים נוצרים על בסיס אישי ולא על בסיס של מרחק. קהילות שיש בהן סינרגיה ויש ערך ייחודי לפעילותן, מתארגנות סביב נושא משותף על בסיס של צורך או עניין ועל בסיס של רצון טוב, קשרי אמון ומטרה משותפת. אלו אנשים הבוחרים להיות קשורים כולם לכולם, באופן שוויוני ולא במסגרת היררכית, בוחרים לשתף יחד ולפעול כקבוצה וכאן טמונה עוצמה גדולה של סינרגיה במכפילי כח משמעותיים מאוד. ברגע שתצליחו להנביט קהילות מתוך רשת הקשרים שלכם, תרגישו את עוצמת הסינרגיה.

קהילות לא חייבות להיווצר באופן מכוון. הן יכולות להתפתח גם באופן אקראי. עם זאת, למרות השיתוף הבלתי פורמלי והשוויוני, לקיומן של קהילות נדרשת לרוב נוכחות של פעילים בולטים ויוזמים המעודדים ומניעים את השיח ואת הפעילות המשותפת בתוך הקהילה. "מארגנים קהילתיים", "champions" או "facilitators".

כולנו חברים בקהילות, גם אם איננו מודעים לכך. פעילויות חברתיות ומקצועיות רבות שלנו מתנהלות למעשה במסגרת שניתן להגדיר כקהילה. בבית, בעבודה, בחוגי חברים, בבית הספר. לקהילות יש ערך מעשי בסביבות רבות ולכן צפוי יהיה למצוא אותן בסביבות מגורים, למידה, ארגונים, באיגודים מקצועיים, מחקר ופיתוח ובמקומות עבודה. אם הן לא קיימות באחד ממרחבים אלה, הדבר עשוי להצביע על בעיות תקשורת, ניהול ועל תחושות של אי אמון או אווירה שלילית באותו מקום.

למעשה, קהילות הן חלק כל כך מהותי בסביבה שלנו, כמו אוויר, כמו עצים, שקל לעתים מדי אולי לקחת אותן כמובן מאליו ולהתעלם מקיומן. ההבנה של מהות הקהילות, של הגורמים המניעים אותן ושל הגורמים המאפשרים להן לפרוח, חשובה כדי שנוכל כולנו כיחידים, כחברה, כמנהלי ארגונים וכגורמי ממשל, להשיג את הערך הרב שמציעות קהילות. התבוננות בקהילות והבנה שלהן מאפשרת לנו גם להביט מעבר למבנה הרשמי והקשיח של ארגונים, חברות ומדינות ולראות את החיבור האמיתי ואת הכוחות האמיתיים שמניעים פעילות למען מטרות משותפות (שם)

סוגי הפעולה והערך של קהילות

קהילות יכולות לפעול במרחבים ובהיקפים שונים ולפעול למען מטרות שונות. יכולות להיות קהילות של מקום, של תחומי עניין, של תחומים מקצועיים או של תחביבים ובילוי פנאי, קהילות של עמיתים במקום עבודה מסוים, או קהילות חוצות ארגונים. הן יכולות לפעול ללמידה והשערה משותפים, לפתרון בעיות, לשימוש במשאבים, ליצירת תובנות או עמדות משותפות, לכתיבה וליצירה משותפת (שם). קהילות יכולות להיות קטנות – מספר קטן של אנשים או גדולות מאוד – אלפי חברים.

קהילה המתקבצת או נוצרת סביב נושא עניין משותף, יכולה להיות קהילה יוצרת – הפועלת יחד במטרה להשיג הישג מוחשי כלשהוא, לייצר יחדיו תוצרים או להמציא משהו חדש. לדוגמה, קהילה הנוצרת סביב גינה קהילתית פועלת יחד במטרה לגדל ירקות ופירות וליהנות מהתוצרת – מתנובת הגינה, קבוצת ציידים ולקטים בכפר וחבורת נוער בשכונה קשת יום הנאבקות למען הישרדות והמשך קיום או קהילת המהנדסים של טויוטה שהתגבשה סביב הרעיון לתכנן מכונית חסכונית המקטינה את הפגיעה בסביבה, אשר תכננה והמציאה את המכונית טויוטה פריוס, בעלת המנוע ההיברידי החדשני. כולן קהילות מעשה – קהילה יוצרת ומכוונת מטרה מעשית. Community of Practice. קהילה מסוג זה יוצרת משאבים משותפים, כלים, סיפורים, מקרי בוחן ודוגמאות, תובנות, ניסיון נרכש, עיסוק משותף. היא מקנה ערך מוחשי למשתתפיה בדמות פיתוח של ידע וניסיון, תובנות מעשיות וגם מוצרים מוחשיים משותפים. זהו ערך שגם גופים עסקיים מכווני רווח יכולים להעריך את חשיבותו וכדאיותו.

אבל קהילה יכולה גם להתקבץ סביב תחום עניין משותף, תחביב או תחום מקצועי, במטרה להחליף מידע ודעות, לשתף וללמוד מניסיונם של אחרים, לשתף מקורות מידע מעניינים, ללמוד, לשאול, להתייעץ וגם לשחרר תסכולים ואכזבות ולזכות לתמיכת חברי הקהילה האחרים כשהדבר נדרש. לדוגמה – קהילת חובבי גינון שאינם משתפים פעולה מעשית בגינה אבל מחליפים מידע מקצועי, שואלים שאלות ומשתפים מנסיונם האישי את חברי הקהילה האחרת או קהילת מהנדסים המתעניינים בנושא מסוים, כמו בקרת איכות, ודנים ומשוחחים בנושא עניין זה. קהילת עניין או קהילה לומדת כזאת נקראת Community of Interest.

בקהילות עניין יש לרוב מספר קטן מאוד של אנשים כותבים, משתפים ויוזמים, "קבוצת ליבה" או "מובילי ידע". אלו אנשים שבאופן טבעי בולטים בעצם פעילותם, מבלי שמישהו מינה אותם לתפקיד זה. מספר קטן נוסף של אנשים משתתפים, מגיבים ועונים על שאלות של אחרים. ורוב חברי הקהילה – הם צרכנים פסיביים של התכנים, קוראים שקטים, באים מדי פעם לראות אם התעדכן נושא מעניין חדש או נרשמים למידעון או לצינור תקשורת אחר ששולח להם עדכונים והם, בזמנם הפנוי, יצרכו. בקהילות מקוונות, קוראים לקהל משתתפים זה לעתים Lurkers – נחבאים אל הפינה, צופים מן הצד. קהילות מתפתחות באופן טבעי ואנשים בוחרים את מקומם לפי נטייתם ולפי מידת הלהט והרצון שלהם לפעול. תצפיות מראות כי לרוב ישנם כ-1% של פעילים יוזמים בולטים, כ-9% של משתתפים פעילים המגיבים ומשתתפים וכ-90% של קוראים וצופים מן הצד (Nielsen, 2006).

קהילת מעשה, לעומת זאת, מתגבשת ומגדירה לעצמה מטרות מעשיות, מרחב פעולה, תכנית פעולה ולרוב גם לוחות זמנים. כמו פרויקט הצומח מתוך הציבור. קהילת מעשה יכולה להיווצר בתוך קהילה מקומית – שכונה או ישוב, בתוך ארגון – חברה מסחרית או עמותה, בין ארגונים שונים – כיוזמה משותפת כמו פיתוח משותף או קביעת תקנים, ובאופן גלובלי כמו קהילת מומחים או חובבים המחליטים ליזום פרויקט משותף. קהילת מעשה יכולה להתפתח גם כיוזמה של הנהלה בארגון – המאתגרת את העובדים ומציעה להם לעבוד יחד על פיתוח רעיון חדש. אולם גם בהקשר זה, היא שונה מאוד מפרויקט רגיל. פרויקט מובל ומנוהל באופן קשיח על ידי בעלי תפקידים במנגנון שהוא לרוב היררכי, יש בו תפקידים ומשימות מוגדרים ולוח זמנים קשיח. אנשים נדרשים להיצמד למשימות שהוגדרו להם והם נמדדים על פי מידת ההצלחה של הפרויקט ומידת התרומה הישירה שלהם. קהילת מעשה אינה יכולה להתנהל לפי מנגנון קשיח כזה. המבנה שלה יותר שטוח. יש מובילים בקהילה, אולם הם מוגדרים כ"מובילים" או "מנחים" (facilitators) ולא כמנהלים (managers). מרחב היוזמה גדול הרבה יותר ומאפשר יותר ניסוי וטעייה ולוחות זמנים גמישים ולכן גם יותר יצירתיות וסיכוי לחדשנות. זה עובד לטובתכם. אפשרו לקהילות את מרחב הפעולה וסייעו להם לצמוח. הצלחה של קהילה היא בונוס לארגון, מאפשרת פריצות דרך חדשניות שפס הייצור לא מאפשר. הניסיון של טויוטה, 3M וארגונים רבים אחרים מוכיח את  זה.

מרחבי הפעולה של קהילות

את המאפיינים השונים של קהילה ניתן לשייך ל-2 מרכיבים עיקריים, ששילובם יוצר את החוויה המיוחדת:

  1. מרחב העניין. יש לקהילה תחושה של זהות סביב תחום עניין או פעולה משותף. יש הרגשה של מחויבות הדדית לנושא המשותף ושל מיומנות או ידע משותפים.
  2. חוויית השיתוף. הלמידה והפעולה המשותפת. שיחות ופעילויות קבוצתיות משותפות. יצירת מערכת יחסים המושתתת על אכפתיות, אמון, נכונות לשתף בידע ורצון לסייע לחברי הקבוצה האחרים ולפעול בשיתוף איתם. תדירות הפעילות יכולה להשתנות מאוד. חברי הקהילה יכולים לפעול בשוטף כל אחד לעצמו אבל מפגשים תקופתיים ושיחות גם אם בפערים של ימים רבים בין שיחה לשיחה מקיימים את חווית הקהילה.

מרכיבים אלה יכולים להתקיים במפגש פנים אל פנים, במקום של קבע או במרכזי כנסים ומקומות מפגש מתחלפים, אולם הם יכולים להתקיים גם באמצעות תקשורת ומדיית האינטרנט כדי ליצור שיח מקצוות שונים של העולם. אלו קהילות וירטואליות. הן נעזרות באתרי אינטרנט שיתופיים ובמדיות טכנולוגיות כדי לשוחח, לכתוב וליצור תכנים ותוצרים משותפים כמו פרסומים, ספרים, חוברות הדרכה, סרטוני וידאו ומאגרי מידע כדוגמת וויקיפדיה או YouTube.

קהילות יכולות לפעול בשני המימדים – פיסי ווירטואלי ולשתף ביניהן. הן יכולות לקיים מפגשים תקופתיים – פעם בשבוע, בחודש  או  יותר ולתקשר ולפעול יחדיו באופן שוטף, בזמן שבין המפגשים במדיה האינטרנטית. כך מתאפשרת המשכיות תוך סינרגיה בין המפגשים הפיסיים והדיון הדיגיטלי השוטף, המעשיר ותורם לחוויית השיתוף, העניין והמעשה גם על פני פערים ואילוצים של מרחק וזמן.

כדוגמה, פורום ניהול הידע בישראל הוא קהילה מקצועית שחבריה גרים במקומות שונים ומרוחקים. הקהילה נפגשת פעמיים בשנה בכנסים שמתוכננים ומבוצעים על ידי חברי הקהילה ובמשך השנה היא פועלת ומתקשרת במדיה דיגיטלית או מקיימת מפגש וירטואלי שבו משתתפים יכולים להשתתף באמצעות המחשב, מהבית, המשרד, או מכל מקום אחר. הפורום מתנהל כעמותה שכל פעילותה ממומנת על ידי חבריה, חברי הצוות המוביל נבחרים על ידי כל החברים בכנס השנתי ופועלים בהתנדבות.

Israel KM Forum Community Meeting

מפגש בכנס קהילת פורום ניהול הידע בישראל (צילום – המחבר)

 

Israel KM Forum Community Website

האתר השיתופי של קהילת פורום ניהול הידע בישראל

כדוגמה אחרת, שותפים עסקיים ולקוחות של חברת צ'ק פוינט נפגשים בכנסים ובמפגשים אזוריים שנתיים המתקיימים ברוב הדר ומושכים עמיתים רבים. אולם זהו מאמץ גדול לחברה ולעמיתים עצמם. המפגשים מתוכננים זמן רב מראש, מתנהלים בתשומת לב ובקפדנות רבה ומתרחשים לרוב אחת לשנה. במהלך כל השנה כולה, יכולים השותפים העסקיים והלקוחות של חברת צ'ק פוינט, להמשיך בשיח שוטף, לשוחח, להתייעץ, לשתף מניסיונם, לסייע לחברי קהילה אחרים, באמצעות הקהילה הווירטואלית, המדיה הדיגיטלית של צ'ק פוינט באינטרנט (https://community.checkpoint.com/).

Check Point Conference Meeting

מפגש בכנס של Check Point (תמונה – LinkedIn)

 

Check Point Customer Community

קהילת הלקוחות והשותפים של Check Point באינטרנט

השילוב הזה שבין מפגשים פיזיים בדידים לבין המשכיות של תקשורת ושיתוף לאורך כל השנה ברצף, יוצרים שילוב יעיל ונוח במיוחד. מבחינת ניהול זמן, עלויות כספיות ואפשרות יצירת קשר ומבחינת איכות הקשר והשיחה שבין חברים בקהילה זהו שילוב מנצח. השילוב עוזר לשמור על הקשר האישי, על השיחה (Conversation) שהיא המרכיב הבסיסי של כל תהליך ניהול ידע, על התחושות של אמון הדדי ושל מחויבות וחיבוריות. אף שיחת וידאו או שיחת ועידה לא מאפשרת את האיכות של מפגש אמיתי. אולם היכולת ליזום מפגשים תכופים בין אנשים עסוקים הפרוסים על מרחב גאוגרפי היא קטנה. פרלמנט של תושבים לאחר גיל פרישה, הנפגש בבית קפה מקומי הוא קהילה בעלת ערך רב, אופי וייחוד. אולם רוב האנשים בארגונים לא יכולים להרשות לעצמם את החוויה הזאת. לכן, השילוב של קהילה דיגיטלית, וירטואלית, לצד מפגשים תקופתיים יוצרת סינרגיה מיוחדת ומאפשרת להשיג את הערך הגדול שקהילות מאפשרות, גם בעולם התאגידי והארגוני העסוק.

לקריאה נוספת

רשתות חברתיות בארגונים – גלית גנאור

האם לנהל או לא לנהל ידע בתוך ארגון – אביגדור שרון

הוקמה קהילת הלקוחות של צ'ק פוינט – גלית גנאור

העוצמה של הרשתות החברתיות – גלית גנאור

בן יוסף, ש. (2014). קהילות עירוניות – תרומתן של קהילות עירוניות לאורח חיים מקיים. Retrieved from http://www.ukayamut.com/wp-content/uploads/2013/11/פיתוח-קהילות-עירוניות-לאורח-חיים-מקיים-בן-יוסף-חווד-ערוך.pdf

Bakhshandeh, R., Samadi, M., Azimifar, Z., & Schaeffer, J. (2011). Degrees of Separation in Social Networks. Retrieved from http://www.aaai.org/ocs/index.php/SOCS/SOCS11/paper/viewFile/4031/4352

Barabási, A.-L. (2002). Linked : the new science of networks. Perseus Pub. Retrieved from https://books.google.co.il/books/about/Linked.html?id=6PVN2-ihczYC&redir_esc=y

Wenger, E., & Wenger-Trayner, B. (2015). Introduction to communities of practice. Retrieved March 1, 2017, from http://wenger-trayner.com/introduction-to-communities-of-practice/

 

 

יעניין אותכם לקרא

השירותים שלנו

Save

Save

Save

Save

Save

Save

Comments

comments