פוסט זה נכתב ביום שלישי, 28/10/08, 23:33, בתקופה של המשבר העולמי של 2008.

5 תגובות  היו עליו בבלוג ב- cafe themarker – לא על הידע לבדו

בתקופה של אי וודאות כמו זו היום ארגונים רבים פשוט מחליטים לא לקבל החלטות שקשורות להוצאת כספים.

לא להוציא כסף על פעילויות חדשות.

לשמור את הרזרבות לימים הקשים שמתקרבים.

האם בזמן כזה כדאי לקצץ בפרויקט של ניהול ידע?

ממש לא!

 אם אנו מפטרים עובדים, הידע היקר שהם צברו במהלך עבודתם ילך איתם לאיבוד.

ההפסד של הארגון יהיה מאוד גדול – לא רק שעוזבים עובדים עם ידע, אלה שאח"כ לא ניתן יהיה לשחזר ולהשתמש בידע ובניסיון שהעובדים צברו במהלך הזמן.

 זה הזמן לעשות תהליכים זריזים של לכידה של ידע סמוי.

 מהו ידע סמוי?

זהו ידע אשר אינו מתועד, נמצא לרוב בראשם של אנשים, והוא הידע הקריטי והחשוב ביותר לארגון מכיוון שהוא מבוסס על ניסיון הרב שצוברים העובדים.

 אז איך לוכדים את הידע הסמוי הזה?

מה הסיכוי שאם תגידו לעובד שקיבל מכתב פיתורין שישב ויכתוב את כל מה שהוא יודע, הוא יעשה זאת?

די קלוש, נכון.

 אז מה כן?

ידע סמוי יוצא תוך כדי אינטראקציה. מומלץ לקרוא את הפוסט – הידע יוצא באינטראקציה.

צרו מצבים של דיאלוג מובנה ומתוכנן בארגון, בעיקר במקומות שבהם יש ידע סמוי רב.

  • שימרו את הידע הזה.
  • ארגנו אותו בצורה שאחרים יכלו לקרוא אותו.
  • שימו אותו במקום אשר יהיה נגיש לכולם.

הכי טוב לארגן את הידע בפורטל ארגני שיהיה נגיש לכל העובדים אפשר למשל לעשות שימוש בכלים של  וויקיפדיה או אפילו סתם בתיקיות רשת.

שמרו על הידע – זה הנכס האמיתי של הארגון!